עיקר תוספות יום טוב על משנה מקואות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ג
ג אֲפִלּוּ נִתְחַבֵּר הָאֶמְצָעִי לַשָּׁאוּב קֹדֶם שֶׁנִּתְחַבֵּר לַכָּשֵׁר, לֹא הָוֵי כִשְׁלֹשֶׁת לֻגִּין שֶׁפּוֹסְלִין אֶת הֶחָסֵר, דְּנִתְחַבֵּר לַכָּשֵׁר קֹדֶם שֶׁבָּאוּ הַשְּׁאוּבִים לְתוֹכוֹ [פֵּרוּשׁ הַשְּׁלֹשָׁה לֻגִּין]. הָרַ"שׁ:
ד לְשׁוֹן הָרַ"שׁ, וּמַה שֶׁנִּתְעָרֵב מִמֶּנּוּ עִם כָּל אֶחָד:
ה וּמַיִם שְׁאוּבִים הַמִּתְבַּטְּלִין בַּחוּץ אֵין פּוֹסְלִין אוֹתוֹ וּמִסְּתָמָא נַעֲשָׂה הַתַּעֲרֹבוֹת עִם שְׁנֵיהֶם בְּבַת אַחַת:
ו כְּדִלְעֵיל פֶּרֶק ד' מִשְׁנָה ד'. הָרַ"שׁ: