עיקר תוספות יום טוב על משנה מקואות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה א
א וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב, אַף שְׁאוּבִין:
ב וּבְסֵפֶר אֲגֻדָּה כָּתַב, רֹק. וּלְשׁוֹן הָרַאֲבַ"ד, חָזְרוּ הַמַּיִם שֶׁנָּגְעוּ בְפִיו:
ג וּסְתָם שְׁתִיָּה הוּא רְבִיעִית:
ד אִי נַמִּי, הַטִּפָּה עַצְמָהּ שֶׁנָּפְלָה בַגֶּבֶא:
ה כְּלוֹמַר, מֵהַטִּפָּה עַצְמָהּ נִטְמָא. דְּלַמַּשְׁקִין אֵין שִׁעוּר לְטַמֵּא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ו הָרַ"שׁ. וְנִרְאִין דִּבְרֵיהֶם כְּדִבְרֵי הָרַאֲבַ"ד שֶׁמְּפָרֵשׁ שֶׁמִּתְבַּטֶּלֶת בַּמַּיִם שֶׁבִּמְחֻבָּר אֶלָּא אִם כֵּן חִשְּׁבוֹ בְּתָלוּשׁ. לְפִיכָךְ אִם הֵדִיחַ בָּהֶן יָדוֹ אוֹ הַכִּכָּר שֶׁנָּפַל, הֲרֵי הֻכְשְׁרוּ, כְּלוֹמַר נֶחְשְׁבוּ כְתָלוּשׁ וְנִטְמְאוּ מִשְּׁתִיַּת הַטָּמֵא וְטִמְּאוּ אֶת הַכִּכָּר כוּ'. וְאִם לֹא הֵדִיחַ טָהוֹר, שֶׁהַטִּפָּה עוֹמֶדֶת בְּבִטּוּלָהּ כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְחַשְּׁבוּ עַל יְדֵי הֲדָחָה עַל כָּל פָּנִים, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עַל יְדֵי שְׁתִיָּה וּמִלּוּי כְלִי. וּמִכָּל מָקוֹם קַשְׁיָא לִי, דְּמַשְׁמַע מִדִּבְרֵיהֶם שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיְּקַבְּלוּ הַמַּיִם טֻמְאָה מֵהַטִּפָּה כְּדֵי שֶׁיַּחְזְרוּ וִיטַמְּאוּ לַכִּכָּר, דְּתֵפּוּק לֵיהּ מִשּׁוּם טִפָּה עַצְמָהּ הוֹאִיל וְנֵעֹרָה מִבִּטּוּלָהּ. וּלְשׁוֹן מַהֲרַ"ם, לֹא בָטְלָה הַטִּפָּה כוּ' וְטִמְּאָתָן וְטִמְּאָה נַמִּי הַכִּכָּר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: