עיקר תוספות יום טוב על משנה מעשרות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ד
יב קְצִיצוֹת. גַּרְגְּרִים תְּלוּשִׁים מֵאֵיזוֹ אִילָן שֶׁיִּהְיוּ. הָרַמְבַּ"ם. וְהָרַ"שׁ מְפָרֵשׁ עַל שֵׁם שֶׁהַכְּלִי שֶׁקּוֹצְצִין בּוֹ תְּאֵנִים נִקְרָא מֻקְצֶה:
יג לְפִי גִירְסָתוֹ הוּא עַל שֵׁם הַמִּקְצוֹעוֹת שֶׁהֵם כְּמַחְצְלָאוֹת שֶׁעֲלֵיהֶן מְיַבְּשִׁים אוֹתָם:
יד גָּזֵל. וְדַוְקָא שֶׁמָּצָא בַּדֶּרֶךְ, שֶׁאָז יָדוּעַ שֶׁהַבְּעָלִים נִתְיָאֲשׁוּ, לְפִי שֶׁרַבִּים מְצוּיִים שָׁם, אֲבָל אִם מְצָאָן בֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ אֲסוּרִין מִשּׁוּם גָּזֵל, דְּלֹא מִתְיָאֵשׁ, שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁחֲבֵרוֹ יִמְצָאֵם. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב בְּשֵׁם הַפֵּרוּשׁ:
טו שֶׁמִּתְלַכְלֶכֶת וּמִשְׁתַּנֵּית בְּצוּרָתָהּ, וּכְשֶׁמָּצָא אוֹתָן תַּחַת הַתְּאֵנָה אֵינוֹ מַכִּיר אִם מִזֹּאת הַתְּאֵנָה נָפְלוּ וְנִשְׁתַּנּוּ אוֹ אִם בָּאוּ מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאֵין לְבַעַל הַתְּאֵנָה בָּהֶם זְכוּת וְאֵין בָּהֶם מִשּׁוּם גָּזֵל. הָרַמְבַּ"ם:
טז אִם דָּרְסוּ. דִּגְרוֹגָרוֹת קְרוּיִין כְּשֶׁיָּבְשׁוּ קֹדֶם שֶׁנִּדְרְסוּ:
יז דִּסְתָמָא בַּבָּתִּים נִדְרָסוֹת, וּלְהָכִי הֻצְרַךְ לְמוֹקֵי מַתְנִיתִין כְּשֶׁרוֹב דּוֹרְסִים בַּשָּׂדוֹת, דְּהָא בְנִמְצָא בַּשָּׂדוֹת עָסְקִינַן. הָרַ"שׁ בְּשֵׁם הַיְרוּשַׁלְמִי:
יח וְאִם לָאו פָּטוּר. יְרוּשַׁלְמִי מַקְשֶׁה, וְאֵינָהּ נִכֶּרֶת אִם דְּרוּסָה הִיא אִם לֹא בִּתְמִיהָה. וּמְשָׁנֵי פְּעָמִים שֶׁהִיא בוֹקַעַת מִתַּחַת הַגַּלְגַּל וְהִיא דְרוּסָה וְהִיא נִרְאֵית שֶׁאֵינָה דְרוּסָה, פְּעָמִים שֶׁהָרֶגֶל דּוֹרַסְתָּהּ וְהִיא אֵינָה דְרוּסָה וְנִרְאֵית כִּדְרוּסָה:
יט וְהוּא הַדִּין נַמִּי בָּנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ, דְּלֹא שַׁרְיָן בְּרֵישׁ פִּרְקִין אֶלָּא הֵיכָא דַעֲדַיִן לֹא הוּבְאוּ לִמְקוֹמָן. וְזֶהוּ דִמְסַיֵּם וְיָהֵיב טַעֲמָא לִבְהֵמָה מִתּוֹךְ כוּ':
כ מַחֲזִיר. וְהוּא רְאָיָה שֶׁעֲרַאי מַאֲכִיל. הָרַמְבַּ"ם. (רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁאֲכִילַת בְּהֵמָה אֲפִלּוּ קֶבַע כְּשֶׁמּוֹתָרָהּ חוֹזֵר אֵינָהּ נֶחֱשֶׁבֶת רַק לַעֲרַאי. כֵּן פָּסַק הַמ"ח כְּדֵי שֶׁלֹּא תַקְשֶׁה מִמִּשְׁנָה י' פֶּרֶק א' דְּפֵאָה. וְעַיֵּן בַּפֶּרֶק דִּלְקַמָּן מִשְׁנָה ג'):