עיקר תוספות יום טוב על משנה מעשרות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ב
ג וְצָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהַפֵּרוֹת מֻנָּחִים בַּשּׁוּק, דְּאִלּוּ הַפֵּרוֹת הֵמָּה גַם כֵּן בַּשַּׁעַר אוֹ בַחֲנוּת, אִם כֵּן טְבוּלִים וְהֻקְבְּעוּ לַמַּעֲשֵׂר וַאֲסוּרִין גַּם לַאֲחֵרִים. וְהוּא הַדִּין דַּהֲוָה מָצֵי לְמִתְנֵי הָיוּ יוֹשְׁבִים בַּבַּיִת, אֶלָּא שֶׁדֶּרֶךְ הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת לֵישֵׁב בַּשַּׁעַר אוֹ בַחֲנוּת:
ד דִּבְרֵי רַבִּי נְחֶמְיָה בְּמִשְׁנָה ה' פֶּרֶק ג'. וּבַיְרוּשַׁלְמִי, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד: