עיקר תוספות יום טוב על משנה מעשר שני· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ג
ו יְרוּשַׁלְמִי. וּבַגְּמָרָא דְבַבְלִי בְּמַסֶּכֶת עֳרָכִין יָהֵיב טַעֲמָא, דִּפְדִיַּת הַקֶּרֶן עָדִיף שֶׁהִיא עִקַּר מִצְוַת פְּדִיָּה, וְלֹא קָפְדִינַן בְּתוֹסֶפֶת הַחֹמֶשׁ, דַּהֲנָאַת הַתּוֹסֶפֶת שֶׁלּוֹ הִיא, שֶׁהוּא אוֹכֵל הַכֹּל בִּירוּשָׁלַיִם:
ז גְּמָרָא קִדּוּשִׁין דַּף נ"ד, וְיָהֵיב טַעֲמָא, דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּמַתָּנוֹת שֶׁלֹּא הוּרְמוּ לָאו כְּמִי שֶׁהוּרְמוּ דַּמְיָן. וְהִקְשָׁה הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה דַּהֲרֵי לְעֵיל מִשְׁנָה ו' פֶּרֶק ג' פָּסְקוּ דְּמַתָּנוֹת שֶׁלֹּא הוּרְמוּ כְּמִי שֶׁהוּרְמוּ דַּמְיָן. וְתֵרֵץ הָרִ"י קוֹרְקוּס, דְּדַוְקָא לְהַאי מִלְּתָא אָמְרוּ לָאו כְּמִי שֶׁהוּרְמוּ דַּמְיָן, דְּעַד כָּאן לֹא אָמַר רַבִּי מֵאִיר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מָמוֹן גָּבוֹהַּ אֶלָּא דַוְקָא כְּשֶׁהוּרַם וְנִקְרָא עָלָיו שֵׁם מַעֲשֵׂר, דְּהָא מִדִּכְתִיב לַה' הוּא יָלֵיף, וּקְרָא אַחַר שֶׁהוּרַם וְנִקְרָא מַעֲשֵׂר מַשְׁמַע: