עיקר תוספות יום טוב על משנה מעשר שני· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ז
ו וְתֵימַהּ, דִּבְמַעַשְׂרוֹת לֹא פֵרֵשׁ כֵּן, אֶלָּא דְּאָזְלִינַן בְּתַרְוַיְהוּ לְחֻמְרָא. וְתֵרֵץ הָרַ"שׁ אַלִּיבָּא דִּגְמָרָא מַכּוֹת דַּף י"ב, דְּמַתְנִיתִין דְּהָתָם רַבִּי יְהוּדָה, וּמַתְנִיתִין דְּהָכָא רַבָּנָן. וּלְפִי זֶה הַתֵּרוּץ הוּא פֵּרוּשׁ הָרַ"ב דְּהָתָם. אֲבָל לְמַה שֶּׁפֵּרֵשׁ הָרַ"ב כָּאן כְּלוֹמַר אַף אַחַר הַנּוֹף, הוּא אַלִּיבָּא דְרַב אַשִׁי דִּמְשָׁנֵי הָתָם וְקָאָמַר, אַף אַחַר הַנּוֹף, דְּלֹא תַקְשֵׁי מִמַּתְנִיתִין דְּמַעַשְׂרוֹת אַמַּתְנִיתִין דְּהָכָא. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ז כְּלִפְנִים. לְשׁוֹן הָרַ"מ, וּמַאֲמַר בֵּית שַׁמַּאי הַכֹּל כְּלִפְנִים לְחֻמְרָא, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁלֹּא יִפְדֶּה בָהֶם מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְלֹא יֹאכְלֶנּוּ [בָהֶם]:
ח מִכְּנֶגֶד. מִפְּשָׁטָא דְמַתְנִיתִין מַשְׁמַע דְּלֹא אִכְפַּת לְהוּ לְבֵית הִלֵּל בְּפִתְחֵיהֶן בֵּין שֶׁהֵן לִפְנִים אוֹ לַחוּץ. וּבִסְתָם מִשְׁנָה דִלְהַלָּן לְעִנְיַן דְּמִקְדָּשׁ מְחַלְּקִין. וְצָרִיךְ לְחַלֵּק בֵּין יְרוּשָׁלַיִם לַמִּקְדָּשׁ, וְלוֹמַר דִּכְשֶׁקִּדְּשׁוּ מִתְּחִלָּה יְרוּשָׁלַיִם כָּךְ קִדְּשׁוּ, וּכְשֶׁקִּדְּשׁוּ הַמִּקְדָּשׁ כָּךְ קִדְּשׁוּ. וְעַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ט יְרוּשַׁלְמִי. וּדְלֹא פֵרְשׁוּ כָּךְ גַּבֵּי אִילָן, מִשּׁוּם דְּבָשָׂר אֵין רְגִילִין לֶאֱכֹל תַּחַת אִילָן, שֶׁהוּא עוֹמֵד בַּאֲוִיר הַשָּׁמַיִם, אֲבָל פֵּרוֹת וּשְׁאָר דְּבָרִים הַנִּלְקָחִים בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֶׁאֵינוֹ בָשָׂר רְגִילִין לֶאֱכֹל בַּאֲוִיר הַשָּׁמַיִם תַּחַת אִילָן. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: