עיקר תוספות יום טוב על משנה מעילה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ד
יא וְאִם תֹּאמַר וּמִכָּל מָקוֹם הֲרֵי שָׁלַח בָּהּ יָד וְלִחַיַּב, דִּשְׁלִיחוּת יָד אֵינָהּ צְרִיכָה חִסָּרוֹן אֶלָּא שֶׁיִּתְכַּוֵּן לְחַסֵּר, וְהָכָא נַמִּי קָא מְכַוֵּן לִטְּלָהּ לְעַצְמוֹ. תֵּרְצוּ הַתּוֹסָפוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר שֶׁאֵין אָדָם מוֹעֵל אֶלָּא בְמִתְכַּוֵּן לְהוֹצִיאוֹ מֵרְשׁוּת מִי שֶׁהוּא, וְהָכָא הוּא סָבַר שֶׁלּוֹ הוּא:
יב וְנִמְצָא מְחַסֵּר לַהֶקְדֵּשׁ וּפְגָמוֹ, וְעוֹד דְּהַיְנוּ שִׁנּוּי מַמָּשׁ כוּ':
יג מָעַל. בִּנְתִינַת הַמַּתָּנָה בְטוֹבַת הֲנָאָה הַבָּאָה לוֹ. הָרַמְבַּ"ם:
יד מַשְׁמַע דְּהַיְנוּ נַמִּי פְּגָם שֶׁשִּׁנָּה אוֹתָהּ בַּבִּנְיָן כוּ'. וְהַתּוֹסָפוֹת הִקְשׁוּ דְהָא שִׁנּוּי הַחוֹזֵר לִבְרִיָּתוֹ לֹא הֲוָה שִׁנּוּי. וּבְלָשׁוֹן רִאשׁוֹן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁפִּחֲתָהּ וַחֲתָכָהּ, וְכֵן פֵּרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת:
טו נָטַל כוּ'. קַשְׁיָא לִי הָא תוּ לָמָּה לִי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
טז אוֹמֵר לוֹ כוּ'. וְלֹא מִחַסַּר מְשִׁיכָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן שְׁאָר אֻמָּנוּת דְּמִחַסְּרָן מְשִׁיכָה. וּלְדִידָן דְּקַיְמָא לָן דְּבַר תּוֹרָה מָעוֹת קוֹנוֹת מַתְנִיתִין בְּבַלָּן נָכְרִי, וּמִשּׁוּם הָכִי דַוְקָא בַּלָּן אֲבָל שְׁאָר אֻמָּנוּת בָּעֵי מְשִׁיכָה דְּכֵיוָן דִּבְיִשְׂרָאֵל מָעוֹת קוֹנוֹת בְּנָכְרִי קוֹנֶה בִמְשִׁיכָה, דְּדָרְשִׁינַן בַּגְּמָרָא רֵישׁ פֶּרֶק ב' דִּבְכוֹרוֹת לַעֲמִיתֶךָ בְּכֶסֶף, הָא לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים בִּמְשִׁיכָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: