עיקר תוספות יום טוב על משנה מעילה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ו
יב וְתֵימַהּ דִּבְמִשְׁנָה ג' פֵּרֵשׁ הָרַ"ב כָּל הַנְּבֵלוֹת מִצְטָרְפוֹת לְטֻמְאָה אֲבָל לֹא לְמַלְקוֹת לְפִי שֶׁהֵן שְׁנֵי שֵׁמוֹת. וְצָרִיךְ לוֹמַר דְּמַתְנִיתִין דְּהָכָא פְלִיגָא. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יג וְלִכְאוֹרָה לַפֵּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן אֵין צָרִיךְ לוֹמַר דְּאֵינָן מִצְטָרְפוֹת לִלְקוֹת, כֵּיוָן שֶׁהֵם שְׁנֵי שֵׁמוֹת כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ג'. אֶלָּא דְבַגְּמָרָא אִפְּכָא שָׁמְעִינַן דְּפָרֵיךְ וּמִי צָרִיךְ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן לְצָרוֹפֵי וְהָתַנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל שֶׁהוּא לִמְכֹּר, וּמְשָׁנֵי תָנֵי אֵין צָרִיךְ לְצָרֵף:
יד וְתֵימַהּ דִּלְעֵיל נַמִּי שֶׁהֵם שָׁוִים בְּדָבָר אֶחָד וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינָן מִצְטָרְפִין. וְהָרַמְבַּ"ם מְסַיֵּם שֶׁאָנוּ חוֹשְׁשִׁין לְהַשְׁווֹת הַשִּׁעוּר לְטֻמְאָה בִּדְבָרִים שֶׁמְּטַמְּאִין לֹא בִדְבָרִים שֶׁמִּטַּמְּאִים. וּלְשׁוֹן רַשִׁ"י הַמְקַצֵּעַ מִכֻּלָּן יַחַד שֶׁחִבֵּר קִצּוּעֵיהֶן שֶׁקִּצֵּץ כָּל הַמִּינִין וְעָשָׂה מֵהֶן טֶפַח עַל טֶפַח וּתְפָרָן יַחַד. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י כָּאן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: