עיקר תוספות יום טוב על משנה מעילה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ד
ו אֵין כוּ'. פֵּרוּשׁ לְטֻמְאָה. וּבַגְּמָרָא, לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְטֻמְאַת הַיָּדַיִם, אֲבָל לְעִנְיַן אֲכִילָה מִצְטָרְפִים. דְּתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לֹא יֵאָכֵל כִּי קֹדֶשׁ הוּא [שְׁמוֹת כט], כָּל שֶׁבַּקֹּדֶשׁ פָּסוּל, בָּא הַכָּתוּב לִתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתוֹ. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י לְטֻמְאַת יָדַיִם שֶׁגָּזְרוּ בְנוֹתָר וּפִגּוּל שֶׁמְּטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם מִשּׁוּם חַשְׁדֵי כְהֻנָּה, אוֹ מִשּׁוּם עֲצֵלֵי כְהֻנָּה. וְכֵיוָן דִּגְזֵרָה דְרַבָּנָן הוּא אֵינָן מִצְטָרְפִין דַּהֲוָה לֵיהּ גְּזֵרָה לִגְזֵרָה. אֲבָל לְעִנְיַן אֲכִילָה אִי אִיכָּא פָחוֹת מִכַּזַּיִת פִּגּוּל וְנוֹתָר מַשְׁלִים לְכַזַּיִת חַיָּבִים עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל, וְאִי רֹב דְּנוֹתָר כוּ' חַיָּבִים עָלָיו מִשּׁוּם נוֹתָר. וְאָמַר לִי רַבִּי דְּאִי הֲוָה חֲצִי זַיִת מִזֶּה וַחֲצִי כוּ' מִצְטָרְפִין לְחַיֵּב מִשּׁוּם נוֹתָר וּמִשּׁוּם פִּגּוּל. עַד כָּאן. וְנִרְאֶה לִי דְּלֹא לְחַיְּבוֹ בִּשְׁתַּיִם, שֶׁאִם כֵּן אַתָּה מְחַיְּבוֹ עַל פָּחוֹת מִכְּשִׁעוּר, אֶלָּא לְעִנְיַן מַלְקוֹת לְחַיְּבוֹ אִם הִתְרָה בוֹ מִשּׁוּם נוֹתָר אוֹ מִשּׁוּם פִּגּוּל:
ז מִפְּנֵי כוּ'. אֵין זֶה עִקַּר הַטַּעַם, דְּהָא אֲמַרַן דִּלְעִנְיַן אֲכִילָה מִצְטָרְפִין וּמִשֵּׁם אֶחָד נַפְקָא וּלְטֻמְאַת יָדַיִם הוּא דְאֵין מִצְטָרְפִין, וְעִקַּר טֻמְאָה זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן, וְאִם כֵּן מַאי מִפְּנֵי שֶׁהֵם שְׁנֵי שֵׁמוֹת. אֶלָּא טַעֲמָא כִּדְכָתַב רַשִׁ"י דְלָא גָזְרִינַן גְּזֵרָה לִגְזֵרָה כוּ', וְיֵשׁ לוֹמַר דִּלְפִי שֶׁנִּמְצָא כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁגָּזְרוּ שְׁתֵּי הַגְּזֵרוֹת כְּאַחַת תָּנֵי מִפְּנֵי כוּ', כְּלוֹמַר וּלְפִיכָךְ לֹא רָצוּ לִגְזֹר כְּאַחַת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ח מִצְטָרְפִים. תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מַה טַּעַם כוּ' מִי גָרַם לַשֵּׁנִי לָאו רִאשׁוֹן. וְכֵיוָן דְּמִכֹּחַ רִאשׁוֹן אָתֵי לֵיהּ טֻמְאָה, הָוֵי כִּי רִאשׁוֹן, וּלְהָכִי מִצְטָרְפִין: