עיקר תוספות יום טוב על משנה מעילה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה א
א אֲבָל בִּזְבָחִים דַּף ק"ט כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּאֵין לְפָרֵשׁ לְהִתְחַיֵּב בַּחוּץ. דְּהָא לֹא תְנַן אֶלָּא עוֹלָה וְאֵמוּרִין, אֲבָל חֲמִשָּׁה דְבָרִים לֹא, דְּאַף עַל גַּב דִּמְחַיְּבוּ בַחוּץ הָנֵי מִלֵּי בִפְנֵי עַצְמוֹ, אֲבָל אִצְטָרוֹפֵי לֹא כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ב כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּאֵין לְפָרֵשׁ לְעִנְיַן מַחֲשֶׁבֶת פִּגּוּל, דְּהָא אֵין אֲכִילָה וְהַקְטָרָה מִצְטָרְפִים. אֶלָּא מַיְרֵי לְעִנְיַן אֲכִילָה דְּמִחַיַּב הָאוֹכֵל מִשּׁוּם פִּגּוּל. וְאִי מֵרֵישָׁא דְקָתָנֵי קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ מִצְטָרְפִין, הֲוָה אֲמֵינָא בְמִין אֶחָד. קָא מַשְׁמַע לָן אֲפִלּוּ בִשְׁנֵי מִינִין כוּ'. וּקְצָת תֵּימַהּ דְּלֹא תָנֵי חֲמִשָּׁה דְבָרִים בִּשְׁלָמִים, וְיֵשׁ לוֹמַר מִשּׁוּם דְּאַיְרֵי נַמִּי בִמְעִילָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: