עיקר תוספות יום טוב על משנה מעילה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ט
טז בַּכְּלִי. לֹא נָקַט בַּכְּלִי מִשּׁוּם קֹמֶץ, דְּמֵעִקָּרָא נַמִּי קֹדֶם שֶׁנָּתַן הַקֹּמֶץ בַּכְּלִי לְקַדְּשׁוֹ, הֻכְשַׁר לִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם מִשְּׁקָּדְשׁוּ בִּכְלִי רִאשׁוֹן עִם כָּל הַמִּנְחָה כֻלָּהּ קֹדֶם שֶׁקָּמַץ. אֶלָּא אַגַּב הָנָךְ דִּלְעֵיל נָקַט לֵיהּ. תּוֹסָפוֹת:
יז לֹא לַמִּזְבֵּחַ בִּלְבַד, דְּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים עַד שֶׁיִּתֹּךְ הַבָּשָׂר בְּבֵית הַדֶּשֶׁן מוֹעֲלִין בָּהֶן. וְאִם כֵּן נִתָּר בְּשָׂרָן וְעוֹרָן לְבֵית הַדֶּשֶׁן נַמִּי. וּלְשׁוֹן רַשִׁ"י עוֹלַת הָעוֹף וְעוֹלַת הַבְּהֵמָה שֶׁדָּמָן כוּ':
יח וְכִי יֵשׁ נוֹגֵעַ שֶׁהוּא חַיָּב. אֶלָּא בְכָל הַקֳּדָשִׁים הָרְאוּיִם לִקָּרֵב. וְהוּא מִשֶּׁקָּדַשׁ בִּכְלִי, שֶׁאָכַל בְּטֻמְאָה הוּא מְדַבֵּר. גְּמָרָא: