עיקר תוספות יום טוב על משנה מעילה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה א
א חַטַּאת כוּ'. עַד הַשְׁתָּא אַיְרֵי בְדִין פְּסוּלֵי קָדָשִׁים מָתַי יִמְעֲלוּ בָהֶם. וּמִכָּאן וָאֵילָךְ אַיְרֵי בִּכְשֵׁרִים. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ב מִשֶּׁהֻקְדְּשָׁה. בַּפֶּה, אֲפִלּוּ אִם נֶהֱנָה מִמֶּנָּה מֵחַיִּים, כְּגוֹן שֶׁמְּכָרָהּ דְּהוֹצִיאָהּ לְחֻלִּין. רַשִׁ"י:
ג הֻכְשְׁרָה. כָּל מַה שֶּׁאָמַר בְּזֶה הַפֶּרֶק הֶכְשֵׁר, רָצָה לוֹמַר הֲכָנָה לַדְּבָרִים שֶׁעֲתִידִים לִזְכֹּר אוֹתָם, לֹא עִנְיַן הֶכְשֵׁר טֻמְאָה הַנִּזְכָּר בְּכָל מָקוֹם. וְדַע זֶה, וְלֹא יַטְעֲךָ שִׁתּוּף הָעִנְיָן. הָרַמְבַּ"ם:
ד וּבְלִינָה. בְּלִינַת דָּם בִּשְׁקִיעַת הַחַמָּה, אִי נַמִּי בְלִינַת בָּשָׂר לְיוֹם וָלַיְלָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְלֹא קָתָנֵי וּבַיּוֹצֵא, דְּמַתְנִיתִין רַבִּי עֲקִיבָא הִיא וּלְדִידֵיהּ הַזָּיָה מַהֲנֵי לֵיהּ לַיּוֹצֵא, וּמִדְּלֹא פָסֵיק לֵיהּ לֹא קָתָנֵי:
ה וְאֵין כוּ'. לְפִי שֶׁאֵין בְּחַטַּאת הָעוֹף אֵמוּרִים רַק כֻּלָּהּ לַכֹּהֲנִים כִּבְשַׂר חַטָּאת. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן סוֹף פִּרְקִין דִּלְעֵיל: