עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק י · משנה ט
כא וּלְהָכִי נָקַט נְטִיעוֹת, מִשּׁוּם אוֹרְחָא דְּמִלְּתָא שֶׁאָדָם זוֹרֵעַ כוּ'. רַשִׁ"י:
כב וְיֵרָאֶה לְפָרֵשׁ בֵּית כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה [בְּרֵאשִׁית מה]. כְּמוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בֵּית יְהוּדָה, עֲבָדָיו וְאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ:
כג צְבָתִים. מַאי טַעֲמָא דְּכַמָּה דְּאֶפְשָׁר לֹא טָרְחִינַן. גְּמָרָא:
כד לֹא כוּ'. כֻּלְּהוּ יָבִיא דִתְנִינַן נַפְקָא לָן מִוְּתַקְרִיב יְתֵרָה כוּ'. בַּגְּמָרָא:
כה כְּדִכְתִיב מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה. רַשִׁ"י:
כו כֵּן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בְּמִשְׁנָה ב', רַךְ וּמָלֵא. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, דַּהֲוֵי כְּמוֹ שִׂמְלָה שַׂלְמָה. אֲבָל לְשׁוֹן רַשִׁ"י בְּמַתְנִיתִין, כַּר וּמָל. וְזֶה לְשׁוֹנוֹ בְּפֵרוּשׁ הַחֻמָּשׁ, בְּעוֹד הַכַּר מָלֵא שֶׁהַתְּבוּאָה לַחָה וּמְלֵאָה בַּקַּשִּׁין שֶׁלָּהּ, וְעַל כֵּן נִקְרְאוּ הַמְּלִילוֹת כַּרְמֶל, וְכֵן כַּרְמֶל בְּצִקְלוֹנוֹ [מְלָכִים ב ד]:
כז בַּיּוֹם כוּ'. וּמַתְנִיתִין דְּסוֹף פֶּרֶק ב' דִּמְגִלָּה דְּדַוְקָא בַּלַּיְלָה וְלֹא בַּיּוֹם, וְכֵן הָא דְּרֵישׁ פִּרְקִין דְּנִקְצַר בְּשַׁבָּת, אַתְיָא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וּדְהָכָא כְּרַבִּי. גְּמָרָא:
כח הַשַּׁבָּת. לְהַקְרָבָה, אֲבָל לִקְצִירָה לֹא. דְּהָא נִקְצַר בַּיּוֹם כָּשֵׁר, וְיוּכַל לְקָצְרָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת, וְאַמַּאי תִּדְחֶה שַׁבָּת. גְּמָרָא: