עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק י · משנה ו
יד אֵין לִי אֶלָּא חֲדָשָׁה שֶׁל חִטִּים, חֲדָשָׁה שֶׁל שְׂעֹרִים [מִנְחַת קְנָאוֹת] מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר חֲדָשָׁה חֲדָשָׁה [שְׁתֵּי פְּעָמִים], אִם אֵינוֹ עִנְיָן לַחֲדָשָׁה שֶׁל חִטִּים, תְּנֵהוּ עִנְיָן לַחֲדָשָׁה שֶׁל שְׂעֹרִים. וּמִנַּיִן שֶׁתְּהֵא קוֹדֶמֶת לַבִּכּוּרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר כוּ', וּמִנַּיִן שֶׁתְּהֵא קוֹדֶמֶת לִנְסָכִים וּפֵרוֹת הָאִילָן, נֶאֱמַר כוּ':
טו פָּסוּל. וְאִם הֵבִיא לֹא נִתְקַדְּשׁוּ לִהְיוֹת רְאוּיִין לְקָרְבָּן. אֲבָל נִתְקַדְּשׁוּ לְהִפָּסֵל וְיִהְיוּ כְּקָדָשִׁים שֶׁנִּפְסְלוּ. הָרַמְבַּ"ם:
טז וְקַשְׁיָא, תִּנַּח חָדָשׁ שֶׁנֶּאֱסַר וַעֲדַיִן לֹא הֻתַּר, אֲבָל בִּכּוּרֵי פֵּרוֹת וְנִסְכֵּי יַיִן דְּמֵעוֹלָם לֹא נֶאֶסְרוּ אַמַּאי אִם הֵבִיא פָּסוּל. וְכֵן הוּא בַּגְּמָרָא, דִּלְהַאי טַעֲמָא דְּלֹא הֻתַּר מִכְּלָלוֹ כוּ', נְסָכִים וּבִכּוּרִים שֶׁהִקְרִיבָם קֹדֶם לָעֹמֶר כְּשֵׁרִים. וְכָתַב רַשִׁ"י, וּדְקָתָנֵי וְאִם הֵבִיא פָּסוּל, לָאו אַבִּכּוּרֵי פֵּרוֹת קָאֵי כוּ'. וּלְדִינָא מַשְׁמַע בַּגְּמָרָא דְּלֵיתָא לְהַאי טַעֲמָא, וְהַאי וְאִם הֵבִיא פָּסוּל קָאֵי גַּם אַבִּכּוּרֵי פֵּרוֹת. וְגַם הָרַמְבַּ"ם בְּחִבּוּרוֹ פָּסַק כֵּן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: