עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק י · משנה ג
ג אוֹמֵר כוּ'. כָּל אֶחָד מֵהַשְּׁלֹשָׁה קוֹצְרִים. אֲבָל הַמְּשִׁיבִים הֵם רַבִּים מִכָּל עֲיָרוֹת, הִלְכָּךְ כַּלְלִינְהוּ וְתָנֵי אוֹמְרִים:
ד קְצֹר. בַּקְּצִירָה עַצְמָהּ הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ קְצֹר, וְלֹא הָיָה דַּי לָהֶם לוֹמַר הֵין:
ה וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, וְאִם תֹּאמַר שֶׁאוֹתוֹ פֶּסַח בְּשַׁבָּת אֵרַע כְּמוֹ שֶׁדִּמּוּ הַטִּפְּשִׁים, הַאֵיךְ תָּלָה הַכָּתוּב הֶתֵּר אֲכִילָתָם לֶחָדָשׁ, בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ הָעִקָּר וְלֹא הַסִּבָּה, אֶלָּא נִקְרָה נִקְרָה. אֶלָּא מֵאַחַר שֶׁתָּלָה הַדָּבָר בְּמָחֳרַת הַפֶּסַח הַדָּבָר בָּרוּר שֶׁמָּחֳרַת הַפֶּסַח הוּא הָעִלָּה הַמַּתֶּרֶת אֶת הֶחָדָשׁ, וְאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל אֵיזֶה יוֹם הוּא מִימֵי הַשָּׁבוּעַ:
ו שֶׁכֵּן הוּא בְּכָל מָקוֹם חוּץ מִבַּקָּרְבָּנוֹת:
ז וְהָא דְּקָתָנֵי וְהַשְּׁאָר נִפְדֶּה, לְרַבִּי עֲקִיבָא לֵית לֵיהּ, דִּלְדִידֵיהּ לֹא בָּעֵי פְּדִיָּה. אִי נַמִּי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הֶקְדֵּשׁ יוֹצֵא בְּלֹא פִּדְיוֹן. תּוֹסָפוֹת: