עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ז
כא וּמְסַיֵּם בַּבְּרַיְתָא, וְזוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, עֶלְיוֹנָה קוֹלֶטֶת סֻבִּין, תַּחְתּוֹנָה קוֹלֶטֶת סֹלֶת. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, כָּל אֶחָד עָבָה מֵחֲבֶרְתָּהּ, עֶלְיוֹנָה רִאשׁוֹנָה קוֹלֶטֶת סֻבִּין, שֶׁהִיא הָיְתָה גַּסָּה שֶׁבְּכֻלָּן וְלֹא הָיְתָה קוֹלֶטֶת כִּי אִם סֻבִּין, וְהָיוּ הַקֶּמַח וְהַסֹּלֶת לְעֵבֶר הַנָּפָה. וְשׁוּב הָיָה נוֹתֵן הַקֶּמַח וְהַסֹּלֶת בַּתַּחְתּוֹנָה בְּדַקָּה הֵימֶנָּה, וְהִיא הָיְתָה קוֹלֶטֶת הַקֳּרָטִין סֹלֶת, וְהַקֶּמַח הוֹלֵךְ לְעֵבֶר הַנָּפָה. וְשׁוּב הָיָה חוֹזֵר וְנוֹתֵן הַסֹּלֶת בְּדַקָּה הֵימֶנָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁתַּיֵּר מִן הַקֶּמַח וּמִן הַסֻּבִּין בַּסֹּלֶת כְּלָל, שֶׁתִּהְיֶה הַסֹּלֶת בְּרוּרָה:
כב הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר גַּם כֵּן שֶׁאִם לֹא נִפָּה בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה נָפָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם כוּ'. אֲבָל דַּעַת רַשִׁ"י, דִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה נָפָה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, וְאִם כֵּן אֶפְשָׁר דִּמְעַכְּבֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כג וְלָקַחְתָּ כוּ'. שֶׁתְּהֵא מְנֻפָּה כָּל צָרְכָּהּ, שֶׁתְּהֵא סֹלֶת בְּרוּרָה בִּשְׁעַת אֲפִיָּה. רַשִׁ"י: