אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק ד

פרק ג

משנה א

א הַתְּכֵלֶת כוּ'. וְלֹא דִּבְּרָה הַמִּשְׁנָה בְּדִינֵי הַצִּיצִית וְהַתְּפִלִּין וְהַמְּזוּזָה וְעִנְיַן מְלַאכְתָּן וְהַבְּרָכוֹת שֶׁחַיָּב לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן כוּ'. וְסִבַּת זֶה בְּעֵינַי, לְפִי שֶׁהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מְפֻרְסָמִים בִּזְמַן חִבּוּר הַמִּשְׁנָה, וְהָיוּ עִנְיָנִים יְדוּעִים וּנְהוּגִים בְּיַד כָּל הָעָם פְּרָט וּכְלָל, אֵין עִנְיָן מֵהֶן נִפְלָא מִשּׁוּם אָדָם, וְעַל כֵּן לֹא רָאָה לְדַבֵּר בָּהֶם כְּמוֹ שֶׁלֹּא הִסְדִּיר נֻסַּח הַתְּפִלָּה וְאֵיךְ יִתְנַהֵג שְׁלִיחַ צִבּוּר לְפִי שֶׁהָיָה מְפֻרְסָם. אֲבָל חִבְּרוּ סֵפֶר גְּמָרָא וּבֵאֲרוּ. הָרַמְבַּ"ם:

ב כֵּן כָּתְבוּ רַשִׁ"י וְתוֹסָפוֹת, מִדְּדָרְשִׁינַן גְּדִיל שְׁנַיִם דְּאֵין גְּדִיל פָּחוּת מִשְּׁנַיִם, גְּדִילִים מַשְׁמַע אַרְבָּעָה:

ג זוֹ דַּעַת הָרַמְבַּ"ם, דְּלֹא בָּעִינַן אֶלָּא חוּט אֶחָד תְּכֵלֶת. אֲבָל סוֹבֵר שֶׁיִּהְיֶה קְצָתוֹ לָבָן דְּהָא כּוֹפֵל לְכָל חוּט עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁמֹנָה, וְנִמְצָא שֶׁמֵּעַכְשָׁיו שִׁבְעָה דְּלָבָן וְאֶחָד דִּתְכֵלֶת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ד וְהַחִלּוּק דְּבַתְּפִלָּה קָרֵי לֵיהּ אֵין מְעַכְּבִין כוּ', וּבְאַרְבָּעָה מִינִין שֶׁבַּלּוּלָב מְעַכְּבִין, דִּבְאַרְבָּעָה מִינִין כְּשֶׁהֵן מְצוּיִין נוֹטֵל אֶחָד אֶחָד וְאֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ וְלֹא שָׁלְמָה הַמִּצְוָה עַד שֶׁיִּגְמֹר נְטִילַת אַרְבַּעְתָּן בְּיָדוֹ, וַאֲפִלּוּ בָּזֶה אַחַר זֶה, וְאֵינוֹ כֵן בַּתְּפִלָּה כוּ'‏ אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁיַּנִּיחַ אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶן רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁלּוֹבְשָׁן, כְּבָר קִיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה אַחַת וְיָצָא יְדֵי חוֹבָתָהּ:

ה גַּם הָרַמְבַּ"ם בְּחִבּוּרוֹ סָתַם וְכָתַב לְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה וְלֹא חִלֵּק בֵּין יֵשׁ לוֹ לְאֵין לוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ו תְּפִלָּה. תַּרְגּוּם לְטוֹטָפוֹת, לִתְפִלִּין. וְהַטּוּר מְפָרֵשׁ לְשׁוֹן פְּלִילִיָּה. שֶׁהֵן אוֹת וְעֵדוּת לְכָל רוֹאֵינוּ שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עָלֵינוּ, דִּכְתִיב וְרָאוּ כָל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה'‏ נִקְרָא עָלֶיךָ וְדָרְשִׁינַן אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ז מַשְׁמַע הָא סֹלֶת וְשֶׁמֶן מְעַכְּבֵי אַהֲדָדֵי. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ב

ח דְּאֵלּוּ דְּפָרָשַׁת אֱמֹר גּוּפַיְהוּ מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, דַּהֲוַיָה כְּתִיב בְּהוּ. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י יִהְיוּ עוֹלָה. וְכָל הֲוַיָה עִכּוּבָא. וּמִיהוּ פָּרִים וּכְבָשִׂים דְּפָרָשַׁת פִּינְחָס לֹא מְעַכְּבֵי אַהֲדָדֵי, וּמָצִינוּ נַמִּי לְפָרוֹשֵׁי מַתְנִיתִין בִּכְהַאי גַוְנָא. וְהָכִי אִיתָא בַּגְּמָרָא דְּתַנָּא מִלֵּי מִלֵּי קָתָנֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ג

ט וְהַכְּבָשִׂים כוּ'. וַאֲפִלּוּ הָכִי כִּי אָתְיָן בַּהֲדָדֵי, הַכְּבָשִׂים עִקָּר וְהַלֶּחֶם טָפֵל, מִשּׁוּם דִּכְבָשִׂים מַתִּירִין אֶת הַלֶּחֶם כְּשֶׁבָּא בְּיַחַד, וְלֹא פָּלֵיג רַבִּי עֲקִיבָא אַסְּתָמָא דְּמִשְׁנָה ג'‏ פֶּרֶק ב'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

י אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס כוּ'. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דִּפְלִיגֵי בְּטַעֲמָא דִּקְרָא:

יא לֹא קָרַב. וְזֶה קַבָּלָה בְּיָדוֹ. הָרַמְבַּ"ם:

משנה ד

יב תָּמְהוּ הַתּוֹסָפוֹת, דִּבְרֵישׁ פֶּרֶק י'‏ דִּזְבָחִים נַפְקָא לָן מִדִּכְתִיב מִלְּבַד עוֹלַת הַבֹּקֶר וְגוֹ'. וּמַסְּקֵי דְּהָכָא לֹא נַפְקָא לָן אֶלָּא הַקְטָרָה, דְּכֻלֵּי קְרָא בְּהַקְטָרָה מַיְרֵי, וּמֵהָתָם נַפְקָא לָן עֲבוֹדַת דָּם, דִּכְתִיב תַּעֲשׂוּ, מַשְׁמַע עֲשִׂיּוֹת:

יג וְלֹא הַמּוּסָפִים כוּ'. אִי מַיְרֵי בְּעִכּוּבָא בְּעָלְמָא לָאו כְּלָלָא, דְּשֶׁל חָג מְעַכְּבִין, דִּכְמִשְׁפָּט כְּמִשְׁפָּטָם כְּתִיב בְּהוּ. וְאִי נַמִּי מַיְרֵי בַּקְּדִימָה שֶׁל חָג נַמִּי אֵינָן בִּכְלָל מֵהַאי טַעֲמָא גּוּפָא, דִּכְמִשְׁפָּט כְּתִיב, לְכָךְ קְרֵבִין עַל הַסֵּדֶר כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא:

יד דְּאִם לֹא כֵן, שֶׁאֵין מְחַנְּכִין דְּתָנָא בְּסֵיפָא אַהֵי קָאֵי:

טו דְּכִי כֹּהֲנִים חָטְאוּ מִזְבֵּחַ בָּטֵל. גְּמָרָא:

טז מְפָרֵשׁ לְלִישְׁנָא דְּלֹא שְׁכִיחָא, שֶׁכֵּן הוּא בְּהַסֻּגְיָא כוּ'. וְהַהוּא וַדַּאי לֹא קַשְׁיָא אַמַּאי קָאָמַר לֹא שְׁכִיחַ, הָא לֹא הֲוֵי כְּלָל, דְּאַזְּמַן הַתַּקָּנָה קָאֵי כוּ'‏ וְהַהוּא שַׁעְתָּא אַכַּתִּי לֹא הֲווּ יָדְעֵי רַבָּנָן שֶׁלֹּא יִשְׁנֶה בָּהּ אָדָם מֵעוֹלָם:

יז וְאַף עַל גַּב דְּבֵינַיְהוּ כְּתִיב וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ, מִסְתַּבֵּר דְּכִי כְּתִיב עֹשֶׁר אַדְּלֹא שְׁכִיחַ כְּתִיב. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

יח וְכֻלָּה כוּ'. דִּקְטֹרֶת חֲדָא מִלְּתָא הִיא. מַה שֶּׁאֵין כֵּן כֶּבֶשׂ לֹא אָמַר דִּשְׁנַיִם הָיוּ קְרֵבִין. תּוֹסָפוֹת:

יט מְחַנְּכִין. עִנְיַן חִנּוּךְ, הֶרְגֵּל. וְהוּא שֵׁם מֻשְׁאָל בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לִתְחִלַּת הַמַּעֲשֶׂה, לְפִי שֶׁהַכֵּלִים מַרְגִּילִים אוֹתָן בָּעֲבוֹדָה, דֶּרֶךְ דּוּמְיָא לְאָדָם בִּתְחִלָּה שֶׁמְּלַמְּדִים אוֹתוֹ שׁוּם חָכְמָה אוֹ שׁוּם מִדָּה לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בָּהּ עַד שֶׁתִּהְיֶה קְבוּעָה בּוֹ. הָרַמְבַּ"ם:

כ שַׁחַר. דְּהָכִי מִדְרָשׁ קְרָא, אִם אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד כוּ':

כא בְּשַׁבָּת. אֶלָּא בְּחֹל אִיחֲנוֹכֵי הוּא דְּלֹא מִחֲנַךְ הָא קַדּוּשֵׁי מִקַּדִּישׁ, וְהָתְנַן בְּפֶרֶק י"א מִשְׁנָה ח'‏ שֶׁאֲפִלּוּ הוּא עַל הַשֻּׁלְחָן יָמִים רַבִּים אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. וּמְשָׁנֵי, הִיא גּוּפָהּ קָא מַשְׁמַע לָן, דְּחִנּוּךְ וְקִדּוּשׁ דְּשֻׁלְחָן בְּשַׁבָּת הוּא. גְּמָרָא:

משנה ה

כב לֹא הָיוּ כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ מִקְּרָא:

כג מִבֵּיתוֹ. יָלֵיף לַהּ בַּגְּמָרָא מִקְּרָא:

כד בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ מַאי עֲבֵיד רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּאוֹתָהּ, וְרַבִּי יְהוּדָה מַאי עֲבֵיד בִּדְרַבִּי שִׁמְעוֹן:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה