עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ז
כו קְנֵי כוּ'. וְלֹא חֲשִׁיב נַמִּי גְּבִיעֶיהָ כַּפְתּוֹרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ דִּמְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, מִשּׁוּם דְּלֵיתַנְהוּ בִּמְנוֹרָה שֶׁל שְׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא. תּוֹסָפוֹת:
כז שִׁבְעָה נֵרוֹתֶיהָ. בְּרֹאשׁ כָּל קָנֶה וְקָנֶה הֲוָה נֵר אֶחָד כְּעֵין בָּזָךְ, וְשָׁם נוֹתְנִין הַשֶּׁמֶן וְהַפְּתִילוֹת. רַשִׁ"י:
כח דִּכְתִיב וּכְתַבְתָּם, כְּתִיבָה תַּמָּה וּשְׁלֵמָה. וּבַתְּפִלִּין כְּתִיב הֲוַיָה, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת. וּמִוּכְתַבְתָּם לָמְדוּ גַּם לְסֵפֶר תּוֹרָה. בֵּית יוֹסֵף:
כט אַרְבַּע צִיצִיּוֹת כוּ'. לֹא אִתְּמַר בַּגְּמָרָא מְנָלָן. וְהָרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ בַּמִּשְׁנָה דִּלְעֵיל, וְכֻלָּן סָמְכוּ אוֹתָן לִרְמָזִים שֶׁיֵּשׁ בַּפְּסוּקִים שֶׁהֵן רְאָיָה עַל שֶׁיִּהְיוּ מְעַכְּבוֹת, אֲבָל הָעִנְיָן קַבָּלָה בְּיָדֵינוּ:
ל אַרְבַּע מִצְוֹת. וְנַפְקָא מִנַּהּ לְעִנְיַן סָדִין בַּצִּיצִית, וְטַלִּית בַּעֲלַת חָמֵשׁ, וְלָצֵאת בְּשַׁבָּת בְּטַלִּית שֶׁאֵינָהּ מְצֻיֶּצֶת כְּהִלְכָתָהּ, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא: