עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ה
יט הָרַמְבַּ"ם. אֲבָל בַּגְּמָרָא, אָמַר קְרָא מְלֹא קֻמְצוֹ תְּרֵי זִמְנֵי כוּ', חַד לְמִצְוָה וְחַד לְעַכֵּב:
כ הָעִשָּׂרוֹן כוּ'. הַיַּיִן כוּ'. הַשֶּׁמֶן כוּ'. כֻּלְּהוּ יָלֵיף לְהוּ בַּגְּמָרָא מִקְּרָאֵי:
כא הָרַמְבַּ"ם. וְלֹא יָדַעְתִּי הֵיאַךְ שָׁמְעִינַן עִכּוּבָא. וּבַגְּמָרָא, מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ [בִּשְׁאָר מְנָחוֹת], מִגִּרְשָׂהּ וּמִשַּׁמְנָהּ [בְּמִנְחַת הָעֹמֶר]. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁנָה עָלָיו הַכָּתוּב לְעַכֵּב:
כב וְקָשֶׁה, מְנָלָן לְעַכֵּב. וּבַגְּמָרָא, עַל כָּל לְבוֹנָתָהּ, וְאֶת כָּל הַלְּבוֹנָה אֲשֶׁר עַל הַמִּנְחָה, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁנָה כוּ':