עיקר תוספות יום טוב על משנה מכשירין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ב
ב דְּהוֹאִיל וּסְתָמָן אֵינָן נִבְלָעִים בֶּחָבִית לֹא הָיוּ לְרָצוֹן. וְצָרִיךְ לוֹמַר שֶׁגַּם סוֹפָן לֹא לְרָצוֹן, דְּכָל שֶׁסּוֹפוֹ לְרָצוֹן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין תְּחִלָּתוֹ לְרָצוֹן. וְזֶה דֹחַק, דְּכֵיוָן שֶׁהַפֵּרוֹת נִרְאִין גַּסִּין, מַאי שְׁנָא מִשְּׁלֹשָׁה הַמַּשְׁקִין דְּמִסְּתָמָא אָמְרִינַן דְּנִיחָא לֵיהּ. מִיהוּ מִדִּתְנַן וְשָׁאֲבוּ וְדִכְוָתֵיהּ בְּסֵיפָא, מוּכָח כְּדִבְרֵי הָרַ"ב. תּוּ נִרְאֶה לִי דְּהָרַ"ב מְפָרֵשׁ לְכֻלַּהּ מִלְּתָא דַּוְקָא כְשֶׁהַמַּשְׁקִים חוּץ לֶחָבִית. אֲבָל בְּתוֹךְ הֶחָבִית, אִין הָכִי נַמִּי דִּיכוֹלִין לְהִפָּלֵט. וְהָרַמְבַּ"ם מְפָרֵשׁ, דְּסֵיפָא בְּמִסְּתָמָא אָמְרִינַן שֶׁלֹּא שָׁאֲבוּ וְאֵין צָרִיךְ לָחוּשׁ וְלִבְדֹּק, אֲבָל אִם רָאִינוּ שֶׁשָּׁאֲבוּ אִין הָכִי נַמִּי דַּהֲווּ בְּכִי יֻתַּן, וְלֹא מְחַלֵּק בֵּין חוּץ לֶחָבִית לְתוֹכוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: