עיקר תוספות יום טוב על משנה מכשירין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה י
יד דַּעֲדַיִן לֹא רָאָה פְנֵי הַבַּיִת וְלֹא נִתְחַיֵּב. הָרַ"שׁ:
טו הָרַמְבַּ"ם. וְצָרִיךְ עִיּוּן, דְּמִשּׁוּם דִּרְגִילִין לְעַשֵּׂר יְהֵא בְחֶזְקַת מְעֻשָּׂר וְיֵצֵא מִכְּלַל דְּמַאי. וְדֹחַק לוֹמַר דְּמַיְרֵי לְעִנְיַן אַכְסַנְיָא וְעָנִי. וּבְחִבּוּרוֹ כָתַב, פָּטוּר מִלְּעַשֵּׂר, שֶׁעֲדַיִן לֹא נִקְבַּע לְמַעֲשֵׂר:
טז זֶהוּ שִׁיטַת הַיְרוּשַׁלְמִי בִּלְבַד. וְהַיְנוּ דְסִיֵּם הָרַ"שׁ, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ קִנְיָן מִכָּל מָקוֹם וַדַּאי אֵינוֹ מְעֻשָּׂר הוּא:
יז אֲבָל מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. אֲבָל נִרְאֶה דְּהָכָא אֲנַן אַלִּיבָּא דְרַבִּי מֵאִיר קַיָּמִים דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּאַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן אָסוּר לְזָרִים, וְצָרִיךְ לְהַפְרִישׁ אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן. אִי נַמִּי אַף לְרַבִּי מֵאִיר לֹא הֶחְמִירוּ בִדְמַאי, מִשּׁוּם דְּרֹב עַמֵּי הָאָרֶץ מְעַשְּׂרִין. וְהַשְׁתָּא נִיחָא דְּלֹא פֵרֵשׁ הָרַ"ב בְּרֵישָׁא מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה דְּמַאי שֶׁצָּרִיךְ לְהַפְרִישׁ, אֶלָּא הָכָא אִצְטְרִיךְ לְאַשְׁמְעִינַן דְּאַף לְרַבִּי מֵאִיר אֵין צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן. נִרְאֶה לִי:
יח דְּמַאי. וְלֹא יָדַעְנָא טַעֲמָא מַאי, דַּאֲפִלּוּ וַדַּאי תְרוּמָה עוֹלָה בְּמֵאָה וְאֶחָד, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר אֵינָהּ אֶלָּא אֶחָד מִמֵּאָה, נִמְצָא כְּשֶׁיֵּשׁ עוֹד אֲפִלּוּ מִנָּכְרִי אֶחָד, נִתְבַּטְּלָה. וַאֲפִלּוּ לְהָרִים אֵינוֹ צָרִיךְ. דְּאֵין כָּאן גֶּזֶל הַשֵּׁבֶט, דְּסָפֵק הוּא וְהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה: