עיקר תוספות יום טוב על משנה מכשירין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ז
ח וְכָל שֶׁכֵּן לְעִנְיַן אֲבֵדָה וְלִנְזָקִין. רַשִׁ"י. וּבַגְּמָרָא, דִּלְעִנְיַן פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ אֵינוֹ כֵן:
ט וְאַף עַל גַּב דְּקַיְמָא לָן אֵין הוֹלְכִין בְּמָמוֹן אַחַר הָרֹב, הָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁבָּא לְיָדוֹ הַמָּמוֹן בְּהֶתֵּר וּמִדַּעַת נְתָנָם לוֹ. הָרַ"שׁ וְתוֹסָפוֹת. וּלְיוֹחֲסִין לֹא מָצֵי לְאוֹקְמֵי, דְּבָעִינַן תְּרֵי רֻבָּא:
י דִּלְהַחֲזִיר אֲבֵדָה אוֹמֵר לוֹ אַיְתֵּי רְאָיָה דְיִשְׂרָאֵל אַתְּ. תּוֹסָפוֹת:
יא תֵּימַהּ, דַּהֲוָה מָצֵי לְמִתְנֵי מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה נָכְרִים, וּמְנַגַּח תּוֹרָא דִידָן לְתוֹרָא דִידֵיהּ. תּוֹסָפוֹת: