עיקר תוספות יום טוב על משנה מכות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ז
לד וְהַהוֹרֵג כוּ'. וּבְתַרְוַיְהוּ לֹא הָיָה שָׁם כֹּהֵן גָּדוֹל אַחֵר. הָרַמְבַּ"ם:
לה לְעוֹלָם. עַד מוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל. וְאִם יָצָא הִתִּיר עַצְמוֹ לְמִיתָה, כְּדִתְנַן בְּסָמוּךְ. הָרַמְבַּ"ם:
לו קוֹלֵט. יָלֵיף לַהּ בַּגְּמָרָא מִקְּרָא:
לז מִצְוָה. דִּכְתִיב וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם, וְלֹא כְתִיב אִם רָצַח. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר רְשׁוּת כוּ', מִי כְתִיב יִרְצַח. גְּמָרָא:
לח מְפָרֵשׁ טַעֲמָא בַגְּמָרָא, שֶׁלֹּא יְהֵא סוֹפוֹ חָמוּר מִתְּחִלָּתוֹ, מַה תְּחִלָּתוֹ בְּמֵזִיד נֶהֱרָג בְּשׁוֹגֵג גּוֹלֶה, אַף סוֹפוֹ בְּמֵזִיד נֶהֱרָג בְּשׁוֹגֵג גּוֹלֶה:
לט בְּאוֹתָהּ הָעִיר. רוֹצֵחַ שֶׁגָּלָה לְעִיר מִקְלָט וְחָזַר וְהָרַג בְּאוֹתָהּ הָעִיר בְּשׁוֹגֵג, גּוֹלֶה מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה בְּתוֹךְ הָעִיר, כִּי מִן הָעִיר אֵינוֹ רַשַּׁאי לָצֵאת מִפְּנֵי רְצִיחָה רִאשׁוֹנָה. רַשִׁ"י. וּבַגְּמָרָא יָלְפִינַן לֵיהּ מִקְּרָא:
מ וּבֶן לֵוִי. שֶׁהוּא מִיּוֹשְׁבֵי הָעִיר וְלֹא גָלָה לְשָׁם וְרַשַּׁאי לָצֵאת מִן הָעִיר. רַשִׁ"י: