עיקר תוספות יום טוב על משנה מכות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ה
כג בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיוּ שְׁנֵי דְרָכִים מְפֻצָּלִים, אֶחָד פּוֹנֶה לְעִיר מִקְלָט, הָיָה עֵץ תָּקוּעַ בְּאוֹתוֹ דֶרֶךְ וְכָתוּב בּוֹ מִקְלָט. גְּמָרָא. מַאי קְרָא, תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ, עֲשֵׂה הֲכָנָה לַדֶּרֶךְ:
כד בַּגְּמָרָא. וְהַיְנוּ דְכָתַב הָרַמְבַּ"ם, כְּשֶׁמְּשִׁיבִין אוֹתוֹ מוֹסְרִים לוֹ כוּ' כְּדִתְנַן לְקַמָּן. וְלֹא מְפָרֵשׁ לַהּ דִּכְשֶׁמַּקְדִּימִין כוּ' כְּדִלְקַמָּן שֶׁמּוֹסְרִים לוֹ, מִשּׁוּם דְּאִי בִתְחִלַּת הַנִּיסָה הָאֵיךְ יוּכְלוּ לְהַחְלִיט וְלוֹמַר בִּשְׁגָגָה, דִּלְמָא לֹא הִיא:
כה וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם. וּלְדִבְרֵיהֶם לֹא גָרְסִינַן אַף. וְכֵן הוּא בַבְּרַיְתָא. וְתוּ הָתָם, אָמְרוּ לוֹ הַרְבֵּה שְׁלִיחוּת עוֹשָׂה, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י דְּבָרִים שֶׁאֵינָם נַעֲשִׂים עַל יְדֵי אָדָם נַעֲשִׂים וּמִתְקַבְּלִים עַל יְדֵי הַרְבֵּה שְׁלוּחִים: