עיקר תוספות יום טוב על משנה מכות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה א
א וְנָפְלָה. וְלֹא תָנֵי נִפְסַק הַחֶבֶל. וְנִרְאֶה לִי דְּנָפְלָה פֵּרוּשׁ שֶׁנִּשְׁמַט מִיָּדוֹ. וּלְכָךְ לֹא רָצָה לוֹמַר וְנִפְסַק, דְּאִם כֵּן לֹא אָתְיָא כְרַבִּי דְּאָמַר לְקַמָּן נִפְסַק אֵינוֹ גוֹלֶה. תּוֹסָפוֹת:
ב יוֹרֵד. לֹא זוֹ אַף זוֹ קָתָנֵי. לֹא זוֹ מְעַגֵּל דְּוַדַּאי יֵשׁ לְחַיְּבוֹ גָלוּת, דִּלְמָא לֹא נִזְהַר, אֶלָּא אַף מְשַׁלְשֵׁל חָבִית דְּשַׁפִּיר מִזְהַר שֶׁלֹּא יְשַׁבֵּר חָבִיתוֹ, אִם נָפַל וְהָרַג חַיָּב. וְעוֹד דְּלֹא זוֹ אֶלָּא אַף יוֹרֵד בְּסֻלָּם דִּטְפֵי מִזְהַר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל, אִם הָרַג חַיָּב. תּוֹסָפוֹת:
ג וְהָרַמְבַּ"ם הִטְעִים הַטַּעַם יָפֶה, שֶׁהֲרֵי דֶרֶךְ נְפִילָה מָצוּי בְּרֹב הָעִתִּים לְהַזִּיק, וְדָבָר קָרוֹב הוּא לִהְיוֹת, שֶׁהֲרֵי טֶבַע הַכָּבֵד לֵירֵד לְמַטָּה בִמְהֵרָה, וְהוֹאִיל וְלֹא זֵרַז עַצְמוֹ וְתִקֵּן מַעֲשָׂיו יָפֶה בִשְׁעַת יְרִידָה יִגְלֶה. אֲבָל דֶּרֶךְ עֲלִיָּה אֵין זֶה הַדָּבָר הַקָּרוֹב לִהְיוֹת בְּרֹב הָעִתִּים, אֶלָּא כְמוֹ פֶלֶא הוּא וְהוּא כְמוֹ אָנוּס:
ד כְּגוֹן הָרוֹצֶה לְהָרִים יָדוֹ בְכֹחַ וְגַרְזֶן בְּיָדוֹ וּמַשְׁפִּיל תְּחִלָּה אֶת גּוּפוֹ וְשׁוֹחֶה לְפָנָיו כְּדֵי לְהָרִים בְּכֹחַ, וּבְהַשְׁפָּלָתוֹ הָרַג. דְּלֹא תֵימָא הוֹאִיל וְצֹרֶךְ עֲלִיָּה הִיא פָּטוּר מִגָּלוּת דְּהָא כְתִיב וַיַּפֵּל. רַשִׁ"י. וּכְשֶׁהָרַג בַּעֲלִיָּתוֹ לַאֲחוֹרָיו, פָּטוּר. וְהַיְנוּ דִתְנַן שֶׁלֹּא בְדֶרֶךְ יְרִידָתוֹ אֵינוֹ גוֹלֶה:
ה עַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּטַעַם פְּלוּגְתָּתָן בַּקְּרָא עַל פִּי הַדִּקְדּוּק:
ו מִן הָעֵץ כוּ'. יָצָא קֵיסָם וְנִתַּז לְמֵרָחוֹק וְהָרַג. רַשִׁ"י:
ז כְּלוֹמַר וְרַבִּי סָבַר דְּהַאי לָאו כֹּחַ כֹּחוֹ הוּא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: