עיקר תוספות יום טוב על משנה מועד קטן· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ה
כו בַּתְּחִלָּה. אֲפִלּוּ בַּתְּחִלָּה שֶׁעֲדַיִן לֹא נִזְקָק לְהֶסְגֵּר, דְּמִכָּל מָקוֹם שִׂמְחָה הִיא לוֹ כְּשֶׁאוֹמֵר לוֹ אֵינְךָ צָרִיךְ לַהֶסְגֵּר. וּמִלְּשׁוֹן רַשִׁ"י וְהָרַ"ב נִרְאֶה דְּלֹא גָּרְסִינַן בַּתְּחִלָּה. וְכֵן מַשְׁמָע בַּגְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כז דְּאַף הַמֻּסְגָּר מִשְׁתַּלֵּחַ, וְהָא וַדַּאי דְּכֵיוָן דְּמִטַּמֵּא נַמִּי דְּגַם הוּא צַעַר לוֹ, מִכָּל מָקוֹם צַוְתָּא דְּאִינְשֵׁי עִקָּר צַעֲרָא הוּא:
כח לֹא לְהָקֵל כוּ'. סְבִירָא לְהוּ נַמִּי דִּבְכֹהֵן תַּלְיָא מִלְּתָא, אֶלָּא מִדְּרָשָׁא דִּלְטַהֲרוֹ אוֹ לְטַמְּאוֹ נָפֵיק לְהוּ דְּמִכֵּיוָן שֶׁנִּזְקַק לִרְאוֹתוֹ אֵינוֹ רַשַּׁאי שֶׁיִּשְׁתֹּק:
כט וְעוֹד. כְּלוֹמַר וְעוֹד מֵקֵל:
ל וּרְצוֹנוֹ לוֹמַר בֵּין לְעַרְעֵר בֵּין לִסְפֹּד. וְלָשׁוֹן רַשִׁ"י אַתַּרְוַיְיהוּ קָאֵי. וְיוֹתֵר נִרְאֶה לִי שֶׁתֵּבַת תָּמִיד צָרִיךְ לוֹמַר אִית: