עיקר תוספות יום טוב על משנה מועד קטן· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ב
יג וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כוּ'. דְּכָל שֶׁנִּרְאֶה כְּחוֹפֵר לֹא הֲוֵי עֲבוֹדָה, דְּעוֹדֵר לֹא הֲוֵי כֵּיוָן דְּמַשְׁלִיךְ אֶת הֶעָפָר לְמֵרָחוֹק, וְהָעוֹדֵר מֵנִיחַ בִּמְקוֹמוֹ. הָרַ"ן. וּבָרַמְבַּ"ם מַשְׁמָע דְּמַתִּיר אֲפִלּוּ אֵינוֹ מַשְׁלִיךְ לְמֵרָחוֹק, וְעַיֵּן שָׁם הַטַּעַם:
יד הַמְקֻלְקָלוֹת. סִיּוּמָא דְּמִלְּתָא דְּרַבָּנָן הוּא:
טו וְלֹא דָּמִי לְמַעְיָן שֶׁיָּצָא בַּתְּחִלָּה כְּדִלְעֵיל דְּחַיְּשִׁינַן שֶׁיִּפְּלוּ גְּדוֹתָיו וְאָתֵי לְתַקֵּן, דְּתִקּוּנָא דְּהָתָם עֲשִׂיָּה בַּתְּחִלָּה הִיא כִּדְקָתָנֵי שֶׁיָּצָא בַּתְּחִלָּה:
טז שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים. אֲפִלּוּ אֵין רַבִּים צְרִיכִים לָהֶם. וְטַעְמָא כָּתַב הָרַ"ן בְּשֵׁם הָרַאבַ"ד לְפִי שֶׁצָּרְכֵי רַבִּים אֵינָם נִגְמָרִים אֶלָּא בִּשְׁעַת הַבַּטָּלָה, מִשּׁוּם דְּדָמִי לִקְדֵרָה דְּבֵי שֻׁתְּפֵי כוּ', וּמַסִּיק דְּכִי הִתִּירוּ בִּמְלֶאכֶת הֶדְיוֹט [וּכְדִלְקָמָּן]. וְנִרְאֶה לִי דְּהַיְנוּ דְּתָנֵי וְחוֹטְטִין [דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מְלֶאכֶת הֶדְיוֹט] וּפֵרוּשֵׁי קָמְפָרֵשׁ דְּאִי לֹא תֵּימָא הָכִי לִישָׁנָא יְתֵרָא הוּא דְּהַיְנוּ מְתַקְּנִין:
יז וּמְתַקְּנִין כוּ'. בְּרֵישׁ שְׁקָלִים תְּנַן דִּבְט"ו בַּאֲדָר מְתַקְּנִין. וּלְפִי שֶׁהַקִּלְקוּלִים מְצוּיִין בַּדְּרָכִים לְכָךְ הֻצְרַךְ תּוּ לְתַקֵּן בְּחֹל הַמּוֹעֵד:
יח וְעוֹשִׂין כוּ'. לַאֲתוֹיֵי בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת כְּשֶׁרַבִּים צְרִיכִין לָהֶם עַתָּה. אֲבָל שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד לֹא הִתִּירוּ, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְלֶאכֶת אֻמָּן, וְאֵינוֹ יָכֹל לְשַׁנּוֹת בָּהֶן, וְאִם יְשַׁנֶּה בָּהֶן יַפְסִיד. הָרֹא"שׁ. וְעַיֵּן פֵּרוּשׁ הָרַ"ב בְּרֵישׁ שְׁקָלִים, וְהוּא מֵהַיְרוּשַׁלְמִי. וּגְמָרָא דִּידָן לֹא סְבִירָא לֵיהּ הַאי דִּיּוּקָא, מִשּׁוּם דְּלֹא דָּמִי לְהָנָךְ פְּרָטֵי דְּמַתְנִיתִין:
יט וְיוֹצְאִין כוּ'. בַּגְּמָרָא רָמֵי וְהָתְנַן בְּרֵישׁ שְׁקָלִים בְּא' בַּאֲדָר כוּ', וּמְשָׁנֵי כָּאן בְּבָכִיר כָּאן בְּאָפִיל:
כ וְלֹא הֲוֵי מְעִילָה, דְּלֵב בֵּית דִּין מַתְנֶה עֲלֵיהֶן: