עיקר תוספות יום טוב על משנה מדות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ג
ד שֶׁבַּצָּפוֹן. נֻסַּח אַחֵר שֶׁבַּדָּרוֹם, וְכֵן הוּא בְּיוֹמָא דַּף י"ט. וְכֵן הֶעְתִּיק הָרַמְבַּ"ם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא גַּם כֵּן בַּשְּׁעָרִים שֶׁבְּהַר הַבַּיִת וְשֶׁבָּעֲזָרָה שֶׁשְּׁנוּיִין שֶׁבַּדָּרוֹם בָּרֵישָׁא בְּמִשְׁנָה ג' וְד' דְּפֶרֶק קַמָּא. וְגִרְסַת הַסֵּפֶר נִשְׁתַּבְּשָׁה כוּ'. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה הַמֶּלַח. מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב קָחֲשִׁיב. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ו וַאֲנִי תָּמֵהַּ שֶׁיְּקַיְּמוּ בַּקֹּדֶשׁ בִּנְיָן הַנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי כִּשּׁוּף כוּ'. וְהָרַ"שׁ כָּתַב, פַּרְוָה עַל שֵׁם עוֹרוֹת הַפָּרִים שֶׁבָּהּ, דּוּמְיָא דְחַבְרוֹתֶיהָ שֶׁנִּקְרְאוּ עַל שֵׁם מַעֲשֵׂיהֶן, וְזֵכֶר לַדָּבָר זְהַב פַּרְוַיִם, שֶׁדּוֹמֶה לְדַם הַפָּרִים. אֲבָל בֵּית טְבִילָה שֶׁעַל גַּבָּהּ, פַּרְוָה אַמְגוּשָׁא בְּנָאוֹ וַעֲשָׂאוֹ דּוֹמֶה לְדוֹמֶה בֵּית טְבִילָה בַּחֹל שֶׁבָּנוּ עַל גַּבֵּי שַׁעַר הַמַּיִם:
ז וּבְמַסֶּכֶת יוֹמָא תְּנַן, וּבַקֹּדֶשׁ הָיְתָה, מַשְׁמַע וַדַּאי דְּהִיא עַצְמָהּ הָיְתָה בַּקֹּדֶשׁ. וּלְזֶה נִתְכַּוֵּן הָרַ"ב. וְלֹא שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁהָיְתָה בְּנוּיָה בַּחֹל, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה מְקֻדֶּשֶׁת. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ח מְדִיחִין כוּ'. וְיֵשׁ לִתְמֹהַּ, דִּבְמִשְׁנָה ד' פֶּרֶק ו' דִּשְׁקָלִים תְּנַן שֶׁעַל שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ הָיוּ מְדִיחִים אֶת הַקְּרָבַיִם. וְהַמְפָרֵשׁ לְמַסֶּכֶת תָּמִיד תֵּרֵץ דִּקְרָבֵי קָדָשִׁים דְּהָכָא הַיְנוּ כֶּרֶס, וּכְדִתְנַן נַמִּי הָתָם וְהַכֶּרֶס מְדִיחִין אוֹתָהּ בְּבֵית מְדִיחִין, הַקְּרָבַיִם מְדִיחִין פַּעַם רִאשׁוֹנָה בְּלִשְׁכַּת מְדִיחִין בְּצִנְעָה לְפִי שֶׁמְּלֻכְלָכִין הַרְבֵּה בְּפֶרֶשׁ, וְאַחַר כָּךְ מְדִיחִין גַּם כֵּן עוֹד בְּמִעוּט שֻׁלְחָנוֹת [הַמְפָרֵשׁ לֹא גָּרַס עַל. וּמְפָרֵשׁ בְּמִעוּט, בְּשֻׁלְחָן קָטָן שֶׁל שֻׁלְחָנוֹת] לַהֲדִיחָם יָפֶה, וְהַכֶּרֶס שֶׁהִיא רְחָבָה וַחֲלָקָה מְדִיחִים אוֹתָהּ פַּעַם אַחַת בְּבֵית מְדִיחִין: