עיקר תוספות יום טוב על משנה מדות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ו
טו כִּדְמוּת בָּתֵּי הַשֵּׁנָה שֶׁיֵּשׁ בְּטִירוֹת הַמְּלָכִים שֶׁהוּא בַּיִת קָטָן בְּתוֹךְ בַּיִת גָּדוֹל כוּ'. וּטְרַקְלִין הוּא בֵּית הַמַּלְכוּת, וְקִיטוֹן מְקוֹם בֵּית הַשֵּׁנָה שֶׁיְּשֵׁנִים בּוֹ בִּזְמַן הַקַּיִץ. תַּרְגּוּם קַיִץ, קַיְטָא. הָרַמְבַּ"ם:
טז מִמָּקוֹם שֶׁהוּא חֹל עַד הַמָּקוֹם הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא מִמְּקוֹם הַקֹּדֶשׁ, מִשּׁוּם אִסּוּר דְּלֹא תִטַּע וְגוֹ' כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח:
יז לֶחֶם הַפָּנִים. וּסְמוּכִים לָעֲזָרָה, וְנִמְצָא שֶׁהָיְתָה מְקֻדֶּשֶׁת. אַתְיָא כְּמַאן דְּאָמַר אֲפִיָּתָן בִּפְנִים, בְּפֶרֶק י"א דִּמְנָחוֹת: