עיקר תוספות יום טוב על משנה מדות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ג
י הַדָּרוֹם. יִתָּכֵן לוֹמַר שֶׁעַל שֵׁם חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה נִקְרָאִים כֵּן. וְהָיוּ כָּאן שְׁנַיִם לְפִי שֶׁרֹב תַּשְׁמִישׁ הַר הַבַּיִת בַּדָּרוֹם כִּבְרֵישׁ פֶּרֶק דִּלְקַמָּן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יא קִיפוֹנוֹס. לֹא יָדַעְתִּי לוֹ טַעַם. וּבְשִׁלְטֵי גִּבּוֹרִים חָשַׁב שֶׁהוּא לְשׁוֹן יָוָן עִנְיָנוֹ עֲבוֹדַת הַגַּן, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה שָׁם גַּן שֶׁל וְרָדִים מִחוּץ לְהַר הַבַּיִת [וּכְאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ פּ"ב דְּמַעַשְׂרוֹת מ"ה]. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יב טָדִי. בְּדל"ת. פֵּרוּשׁוֹ הַצְנַע, כְּמוֹ בִּטְעָמִים יְטִידוּךָ [הַיְנוּ בְּפִיּוּט שַׁחֲרִית דְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הַמַּתְחִיל כִּי אֲדוּקֵי כוּ'] שֶׁיְּדַבְּרוּ בִּצְנִיעוּתֶיךָ. אִי נַמִּי, לְשׁוֹן פִּיּוּט, כְּמוֹ הָנֵי טַיְדֵּי וּפַיְטֵי רְגִילִים בְּהוּ קָמֵי רֵישׁ גָּלוּתָא. פִּסְקֵי תּוֹסָפוֹת. וְאוּלַי שֶׁהַפַּיְטָנִים הָיָה לָהֶם שָׁם לִשְׁכָּה שֶׁבָּהּ מְלַמְּדִים לַלְוִיִּם נִגּוּנֵי הַמִּזְמוֹרִים, כִּי יֵשׁ לְכָל מִזְמוֹר נִגּוּן מְיֻחָד. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יג כָּךְ כָּתַב הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן פֶּרֶק ג' דְּפָרָה מִשְׁנָה ח' בְּדִבְרֵי הָרַ"ב: