עיקר תוספות יום טוב על משנה מגילה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה י
מז מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן. וַיִשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו [בְּרֵאשִׁית לה], נִקְרָא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְלֹא מִתַּרְגֵּם, דְּחַיְּשִׁינַן לִגְנוּתוֹ. רַשִׁ"י. וְהָרַ"ן כָּתַב מִשּׁוּם כְּבוֹד יַעֲקֹב:
מח הִקְשָׁה עַל זֶה שֶׁהֲרֵי אַמְנוֹן עָשָׂה הַמַּעֲשֶׂה וְתָמָר אֲנוּסָה הָיְתָה כוּ', וּלְכָךְ נִרְאָה מַעֲשֵׂה תָּמָר וִיהוּדָה, וְטַעֲמָא בַּגְּמָרָא, דִּשְׁבָחֵיהּ הוּא דְּאוֹדֵי. וְלֹא קַשְׁיָא דְּלֹא נָקַט יְהוּדָה, מִשּׁוּם דַּהֲוָה אֲמִינָא עֻבְדָּא דְּיוֹסֵף. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
מט רִאשׁוֹן כוּ'. דְּנִיחָא לְהוּ, דַּהֲוָיָא לְהוּ כַּפָּרָה. גְּמָרָא:
נ בְּוַדַּאי דִּבְבִרְכַּת כֹּהֲנִים אִי אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ דְּאֵין נִקְרָאִין, דְּאֵין סְבָרָא לוֹמַר שֶׁתְּהֵא הַתּוֹרָה נִקְרֵאת בְּצִבּוּר שֶׁלֹּא בִּשְׁלֵמוּתָהּ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּהַפְטָרוֹת דִּבְלָאו הָכִי אֵין הַנְּבִיאִים נִקְרָאִין בִּשְׁלֵמוּתָן. וּמֵהָרַמְבַּ"ם נִרְאֶה דְּגָרַס וְכֵן בִּרְכַּת כֹּהֲנִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
נא כִּדְאָמְרִינַן בִּבְרָכוֹת דַּף כ', לֹא כְּדַאי הֵן יִשְׂרָאֵל לָשֵׂאת לָהֶן פָּנִים, אֲנִי אָמַרְתִּי וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ, וְהֵן מַחְמִירִין עַל עַצְמָן עַד כַּזַּיִת וְעַד כַּבֵּיצָה. רַשִׁ"י:
נב דָּוִד וְאַמְנוֹן. אֲבָל מַעֲשֵׂה דְּבַת שֶׁבַע נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם, דִּשְׁבָחֵיהּ הוּא דְּאוֹדֵי:
נג בַּמֶּרְכָּבָה. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁאֲלוּ הֶהָמוֹן כְּשֶׁיִּשְׁמְעוּ אוֹתָהּ וְלֹא יוֹסִיף לָהֶם אֶלָּא סָפֵק. הָרַמְבַּ"ם:
נד שֶׁכֵּן מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם. וְטַעֲמָא דְּמִלְּתָא דְּאִם הוּא חָכָם יוֹדֵעַ שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ לֵב הַמַּשְׂכִּיל לֹא יַשִּׂיגֵם וּשְׁתִיקָתוֹ יָפָה מִדִּבּוּרוֹ, וְאִי לָאו בַּר הָכִי הוּא הָכִי נַמִּי אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב, וְהַחֵרֵשׁ יַחֲרִישׁ בְּאִוַּלְתּוֹ וְלֹא יִשְׁאַל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ כְּדַאי שֶׁיָּשִׁיבוּ לוֹ שׁוּם מַעֲנֶה:
סוף הספר