עיקר תוספות יום טוב על משנה מגילה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ג
יג שֶׁהִתְפַּלְּלוּ כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. הָרַ"ן:
יד מִפְּנֵי קְדֻשָּׁה שֶׁבָּהּ, שֶׁאֵינָם רַשָּׁאִים לְאָמְרָהּ בְּיָחִיד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּיָחִיד רַשַּׁאי לְאָמְרָהּ, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא סִפּוּר הַאֵיך הַמַּלְאָכִים מַקְדִּישִׁים כוּ', וְהָכָא הַיְנוּ טַעֲמָא דְּכֵיוָן שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמֵר בָּרְכוּ עַל כָּל פָּנִים צְרִיכִין לְבָרֵךְ שׁוּם בְּרָכָה, שֶׁאִם לֹא כֵּן הָיוּ נִרְאִים כְּאִלּוּ הֵם כּוֹפְרִים חַס וְשָׁלוֹם שֶׁאוֹמֵר לָהֶם לְבָרֵךְ וְאֵינָם חֲפֵצִים, וּלְכָךְ אוֹמְרִים בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב טַעַם מִנְהָגֵנוּ:
טו לִכְאוֹרָה מִכָּאן רְאָיָה לְדִסְבִירָא לֵיהּ דְּבִקְדֻשָּׁה דִּבְיוֹצֵר אוֹר יָחִיד רַשַּׁאי לְאָמְרָהּ, וּלְכָךְ אַשְׁמְעִינַן דְּבִשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה דְּבִלְשׁוֹן נְקַדֵּשׁ בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה לֹא. וְהָרַ"ן פֵּרֵשׁ בְּדֶרֶךְ אַחֵר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
טז אֶת כַּפֵּיהֶם. דִּכְתִיב וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם, וּכְתִיב כֹּה תְּבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲשָׂרָה מַשְׁמַע, כִּדְיָלְפִינַן מִוְּנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּמִיהוּ הָנֵי כֻּלְּהוּ אַסְמַכְתָּא בְּעַלְמָא נִינְהוּ, דְּסֵדֶר תְּפִלָּה גּוּפָא מִדְּרַבָּנָן. הָרַ"ן:
יז קוֹרִין כוּ' מַפְטִירִין כוּ'. דְּתַקַּנְתָּא דְּרַבָּנָן הוּא, וְלֹא תִּקְּנוּ אֶלָּא בְּצִבּוּר. הָרַ"ן. וְזֶה שֶׁכָּתַב דְּרַבָּנָן הַיְנוּ שֶׁאֵינָן מִדִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, אֲבָל יֵשׁ מֵהֶן שֶׁהוּא תַּקַּנְתָּא דְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם:
יח שֶׁנֶּאֱמַר גַּבֵּי מְרַגְּלִים עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת, שֶׁהָיוּ שְׁנֵים עָשָׂר, וְיָצְאוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב. גְּמָרָא:
יט וְהָרוֹצֶה לְסָפְדוֹ יִסְפֹּד. רַשִׁ"י. וְהָרַשְׁבַּ"ם כָּתַב לְנַחֵם אֲבֵלִים אוֹ לְהַרְבּוֹת צַעַר בְּכִי וְלָתֵת אֶל לִבּוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה כוּ':
כ בִּרְכַּת אֲבֵלִים. בַּגְּמָרָא בִּרְכַּת אֲבֵלִים בַּעֲשָׂרָה וְאֵין אֲבֵלִים מִן הַמִּנְיָן. בִּרְכַּת חֲתָנִים בַּעֲשָׂרָה וַחֲתָנִים מִן הַמִּנְיָן:
כא וְלַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ לֹא מָנִינַן, דְּלָאו בְּשׁוּמָא כְּתִיב. אֶלָּא וְהֶעֱרִיךְ הַכֹּהֵן, כְּעֶרְכְּךָ הַכֹּהֵן כוּ' וּכְיוֹצֵא בָּהֶן. רַשִׁ"י:
כב כַּמָּה הוּא יָפֶה לִמְכֹּר בַּשּׁוּק, וּרְצוֹנוֹ לוֹמַר עֶבֶד עִבְרִי, דְּזֶה הוּא שָׁוֶה לְהִמָּכֵר:
כג לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה. גְּמָרָא. וְהִקְשׁוּ בַּתּוֹסָפוֹת דִּקְרָא בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי כְּתִיב, וּמְנָלָן דְּעֶבֶד עִבְרִי אִתְקָשׁ: