עיקר תוספות יום טוב על משנה מגילה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה א
א וְיוֹשֵׁב. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּתּוֹרָה, דְּאָמַר קְרָא [דְּבָרִים ה] וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי, כִּבְיָכוֹל אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ בַּעֲמִידָה, וְהַקּוֹרֵא וּמַשְׁמִיעָהּ הוּא כְּדֶרֶךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִשְׁמִיעַ הַתּוֹרָה:
ב יָצְאוּ. הַקּוֹרְאִין וְהַשּׁוֹמְעִין מִפִּי הַקּוֹרְאִין:
ג דַּחֲדָשָׁה הִיא לוֹ. וְהִלְכָּךְ תַּנְיָא בַּגְּמָרָא מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא יְהֵא קוֹרֵא אֶלָּא אֶחָד:
ד שְׁלֹשָׁה. כְּנֶגֶד תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים. אִי נַמִּי כְּנֶגֶד כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים הָרְאוּיִין לִקְרוֹת בָּהּ. הָרַ"ן:
ה מִשּׁוּם דִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה חֲשִׁיבָא חֲדָא מִצְוָה, וְכֻלְּהוּ הֲווּ כְּחַד גַּבְרָא. הָרַ"ן:
ו וְהַחוֹתֵם. נִרְאֶה לִי דְּמִשֶּׁוּם כָּךְ נָהֲגֵי עַלְמָא לְמִקְרֵי אָדָם חָשׁוּב בָּאַחֲרוֹנָה, כְּדֵי שֶׁהוּא יִזְכֶּה בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה. וְאַף עַל גַּב דְּהָאִידְנָא כֻּלְּהוּ מְבָרְכִין, מִכָּל מָקוֹם לְפִי תַּקָּנָה הַקְּדוּמָה לֹא בֵּרַךְ לָאַחֲרוֹנָה אֶלָּא הַחוֹתֵם שֶׁהוּא אַחֲרוֹן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ז וּלְאַחֲרֶיהָ. וְלֹא תַּלְיָא בְּמִנְהָג כְּמוֹ בִּמְגִלָּה, אֶלָּא חַיָּב הוּא לְבָרֵךְ. הָרַ"ן: