אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק יב

פרק יא

משנה א

א דְּאִי לֹא אָמַר אַתֶּם עֵדַי פָּטוּר, מִטַּעַם שֶׁלֹּא לְהַשְׁבִּיעַ אֶת עַצְמוֹ כִּדְפֵרֵשׁ הָרַ"ב בְּמִשְׁנָה ו'‏ פֶּרֶק ג'‏ דְּסַנְהֶדְרִין. וְהַתּוֹסָפוֹת כָּתְבוּ דְּפָטוּר גַּם כֵּן מִטַּעַם מְשַׁטֶּה אֲנִי בָךְ. אֲבָל בְּטוּר חֹשֶׁן מִשְׁפָּט סִימָן פ"א כָּתַב בְּלֹא שׁוּם חוֹלֵק דְּלֵיתָא טַעֲנָה זוֹ אֶלָּא כְּשֶׁהָיְתָה הַהוֹדָאָה עַל יְדֵי תְבִיעָה. וּבַנִּידוֹן דִּידָן לֹא מַשְׁמַע שֶׁהָיְתָה שׁוּם תְּבִיעָה, וּמִכִּי אָמַר מִיהַת מִתְחַיֵּב אַף עַל פִּי שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה חַיָּב לָהּ כְּלוּם. הָרַמְבָּ"ם:

ב חָמֵשׁ שָׁנִים. דִּבְּרוּ בַּהֹוֶה, שֶׁכֵּן מַקְפֶּדֶת שֶׁתְּהֵא נִזּוֹנֶת עַד שֶׁתְּהֵא בַת שֶׁבַע שָׁנִים, וְאֵין הָאִשָּׁה מִתְקַדֶּשֶׁת עַד אַחַר זְמַן יְנִיקָה דְּהַיְנוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ כִּדְאִיתָא בְּאֶבֶן הָעֵזֶר סִימָן י"ג. [וּלְעֵיל בְּפֶרֶק ד'‏ מִשְׁנָה ו'‏ פֵּרֵשׁ הָרַ"ב] דִּקְטַנֵּי קְטַנִּים נִקְרֵאת בַּת שֵׁשׁ שָׁנִים, וּמַקְפֶּדֶת עוֹד עַל שָׁנָה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ג לְאַחֵר. שֶׁגֵּרְשָׁהּ הָרִאשׁוֹן. רַשִׁ"י:

משנה ב

ד הַבַּעַל כוּ'. סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּלֹא מִחַיַּב, דְּכֵיוָן דְּיֵשׁ לָהּ מְזוֹנוֹת מֵאַחֵר, כְּאִלּוּ הִתְנָה עִמָּהּ עַל מְנָת שֶׁאֵין לָהּ עָלָיו מְזוֹנוֹת, קָמַשְׁמַע לָן. תּוֹסָפוֹת:

ה וְהֵן כוּ'. אִצְטָרִיךְ, סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּלֹא פָסְקוּ אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִשֵּׂאת. תּוֹסָפוֹת:

ו מֵתוּ. מִשּׁוּם בְּנוֹתֵיהֶן דְּאֵין לָהֶם מְזוֹנוֹת אֶלָּא לְאַחַר מִיתָה אִצְטָרִיךְ לְמִתְנֵי אִם מֵתוּ, וּלְאַשְׁמוֹעִינַן דְּאֵין לָהֶם אֶלָּא מִבְּנֵי חוֹרִין וַאֲפִלּוּ קָנוּ מִיָּדוֹ. אֲבָל בְּבַת אִשְׁתּוֹ הוּא הַדִּין דַּאֲפִלּוּ בְּחַיֵּיהֶם הָיָה יָכוֹל לְהַשְׁמִיעֵנוּ שֶׁהִיא נִזּוֹנֶת מֵהַמְשֻׁעְבָּדִין. הַמַּגִּיד:

ז הַיְנוּ כַּמַּסְקָנָא בַּגְּמָרָא דְּמוֹקֵי לְמַתְנִיתִין בְּשֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ אוֹ שֶׁחִיֵּב עַצְמוֹ בִּשְׁטָר, כְּלוֹמַר, אִם צִוָּה לִכְתֹּב שְׁטָר. אֲבָל בְּהַהוּא גַוְנָא שֶׁכָּתַב הָרַ"ב לְעֵיל שֶׁאָמַר לְעֵדִים אַתֶּם עֵדַי, לֹא, דְּמִלְוֶה עַל פֶּה בְּעֵדִים לֹא גָבֵי מִמְּשַׁעְבְּדֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ח כְּבַעֲלַת חוֹב. וּמִיהוּ לָאו בַּעֲלַת חוֹב מַמָּשׁ קָאָמַר, שֶׁאִם מֵתָה אֵין לָהּ מְזוֹנוֹת. וְלֹא דַמְיָא לְנִשֵּׂאת, דְּנִשֵּׂאת בַּת מְזוֹנוֹת, וְזוֹ אֵינָהּ כֵּן:

משנה ג

ט וּדְבַר תֵּימַהּ הוּא לְדַיֵּק הָכִי, וְכִי סַגִּי לֵיהּ לִכְתֹּב אַתְּ תְּהֵא יַתְבָא, אֶלָּא לֹא סַגִּי לֵיהּ בְּלָאו הָכִי וְלֵיכָּא לְמֵידָק מִנֵּיהּ כוּ'. אֲבָל בַּגְּמָרָא הָכִי אִיתָא, נָקְטִינַן מְדוֹר אַלְמָנָה שֶׁנָּפַל כוּ', שָׁמַעְתְּ מִנֵּיהּ דְּלֹא דִיֵּק כְּלָל, אֶלָּא דְּהָכִי נָקְטִינַן מִקַּמָּאי. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְעַיֵּן עוֹד:

י פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹזְרִין זֶה אֶת זֶה וּמִשְׂתַּכְּרִין, וּמַזָּל דְּרַבִּים עָדִיף. וּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, חֲמִשָּׁה שֶׁהָיָה מְזוֹנוֹת כָּל אֶחָד מֵהֶן קַב כְּשֶׁיֹּאכַל לְבַדּוֹ, אִם הָיוּ חֲמִשְׁתָּן בְּבַיִת אֶחָד וְאוֹכְלִין בְּעֵרוּב, מַסְפִּיק לָהֶן אַרְבָּעָה קַבִּין. וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר צָרְכֵי הַבַּיִת:

יא אֵין לִיךְ כוּ'. כִּי אִם לְפִי בִּרְכַּת הַבַּיִת. אֲבָל בְּפוֹסֵק לְבַת אִשְׁתּוֹ דִּלְעֵיל תְּנַן דְּמוֹלִיךְ לָהּ מְזוֹנוֹתֶיהָ כְּלוֹמַר כָּל הַמְּזוֹנוֹת מִשָּׁלֵם, וְהַיְנוּ טַעֲמָא, דְּהָתָם מְחַיֵּב עַצְמוֹ בְּחוֹב, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הָכָא דְּבֵין כָּתַב וּבֵין לֹא כָתַב מִתְחַיֵּב מִכֹּחַ תְּנַאי בֵית דִּין, וּמֵעִקָּרָא כִּי אִתְקּוּן הָכִי תַּקִּינוּ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ד

יב וַאֲפִלּוּ מַרְתָא בַת בַּיְתוֹס דִּכְתֻבָּתָהּ מְרֻבָּה, דִּלְפוּם גַּמְלָא שִׁיחְנָא, כְּלוֹמַר לְפִי הָעֹשֶׁר הָיוּ מַתְּנוֹתֶיהָ מְרֻבּוֹת. גְּמָרָא:

יג עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים. בַּגְּמָרָא פָּרֵיךְ, אַמַּאי, קֹדֶם שְׁקִיעַת הַחַמָּה גּוֹבָה כְתֻבָּתָהּ, לְאַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה לֹא גַבְיָא, בְּהַהִיא פּוּרְתָּא אַחִילְתָּא, וּמְשָׁנֵי, כְּל מִדַּת חֲכָמִים כָּךְ הִיא כוּ'. וּמַסְקִינַן בַּגְּמָרָא דְּמַחֲלֹקֶת כְּשֶׁאֵין כְּתֻבָּה יוֹצֵאת מִתַּחַת יָדֶיהָ, כְּגוֹן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין כּוֹתְבִין, דְּאִי כְּתֻבָּה בְּיָדָהּ דִּבְרֵי הַכֹּל דְּגוֹבָה לְעוֹלָם בֵּין שֶׁהִיא בְּבֵית אָבִיהָ בֵּין שֶׁהִיא בְּבֵית בַּעְלָהּ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

יד מַזְכִּירִין. הָכָא וַדַּאי אִיבָּעֵי לְמִתְנֵי מַזְכִּירִין, דְּאִי תָנֵי זוֹכְרִין, הֲוָה מַשְׁמַע אֲפִלּוּ בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם, וְלֵיתָא, אֶלָּא שֶׁיִּתְבְּעוּ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה