עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ג
טו הַקּוֹדֵם. וּבַגְּמָרָא אִיפְלִיגֵי אֲמוֹרָאֵי אִי בָעֵי דַּוְקָא שֶׁתָּפְסוּ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים, שֶׁאֵינוֹ מְקוֹם קְנִיָּה [כְּלָל] וְלֵיכָּא לְמֵימַר שֶׁזָּכוּ בָהֶן יוֹרְשִׁים, אוֹ אֲפִלּוּ תָּפְסוּ מִסִּמְטָא, וְלֹא אָמְרִינַן דְּכֵיוָן שֶׁסִּמְטָא מָקוֹם רָאוּי לְקִנְיָן זָכוּ בָהֶן יוֹרְשִׁים מִשְּׁעַת מִיתָה:
טז רוֹצֶה לוֹמַר שְׁטַר חוֹב אוֹ שְׁטַר כְּתֻבָּה, דִּשְׁנֵיהֶן כּוֹשֵׁל הֵן כְּנֶגֶד הַיְתוֹמִים:
יז יִנָּתְנוּ לַיּוֹרְשִׁים וְכוּ'. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דִּלְרַבִּי עֲקִיבָא אֲפִלּוּ כֻּלְּהוּ נַמִּי דְיַתְמֵי, וְאִי תָּפַס לֹא מַהֲנֵי וּמַפְּקִינַן מִנֵּיהּ. וְאַיְדֵי כוּ':