אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק ח

פרק ז

משנה א

א שֶׁנָּפְלוּ כוּ'. כְּלוֹמַר בִּירֻשָּׁה. וְלָאו דַּוְקָא, אֶלָּא הוּא הַדִּין אֲפִלּוּ נִתְּנוּ לָהּ בְּמַתָּנָה אוֹ שֶׁמָּצְאָה מְצִיאָה, כָּל שֶׁשַּׁיָּךְ הַבַּעַל לִזְכּוֹת בָּהֶן מִדִּין נִכְסֵי מְלוֹג. רַשְׁבָּ"א בְּבֵית יוֹסֵף. וְהוּא הַדִּין בְּכָל מָקוֹם שֶׁשּׁוֹנֶה שֶׁנָּפְלוּ:

ב לֹא תִמְכֹּר. דְּאֵרוּסִין עוֹשֶׂה סְפֵק נִשּׂוּאִין, שֶׁמָּא תָּבֹא לִידֵי נִשּׂוּאִין שֶׁמָּא לֹא תָבֹא, וּלְפִיכָךְ לְכַתְּחִלָּה לֹא תִמְכֹּר, וְאִם מָכְרָה וְנָתְנָה קַיָּם. גְּמָרָא. וְהִקְשׁוּ בַּתּוֹסָפוֹת, דְּכֵיוָן שֶׁהִיא מֻחְזֶקֶת הֲוֵי סָפֵק וּוַדַּאי וְאֵין סָפֵק מוֹצִיא כוּ', כִּדְאַשְׁכְּחָן בְּשׁוֹמֶרֶת יָבָם בְּמִשְׁנָה ו'. וְתֵרְצוּ, דְּהָכָא וַדַּאי קַיֶּמֶת לִנָּשֵׂא, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הָתָם דְּכָךְ עוֹמֶדֶת לַחֲלִיצָה כְּמוֹ לְיִבּוּם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ג עַד כוּ'. מַשְׁמַע שֶׁנָּפְלוּ לִפְנֵי נִשּׂוּאִין וְאֵין דָּבָר מַפְסִיק בֵּין נְפִילַת נְכָסִים לַנִּשּׂוּאִין. וְהוּא הַדִּין אֲפִלּוּ נָפְלוּ לָהּ קֹדֶם אֵרוּסִין דְּלֹא תִמְכֹּר מִשֶּׁנִּסֵּת. וְהָא דְנָקַט עַד שֶׁלֹּא נִסֵּת דְּמַשְׁמַע דְּמִשֶּׁנִּתְאָרְסָה, לְאַשְׁמְעִינַן דַּאֲפִלּוּ הָכִי אִם מָכְרָה וְנָתְנָה קַיָּם. תּוֹסָפוֹת:

משנה ב

ד שֶׁעַל מְנָת אוֹתָם נְכָסִים נְשָׂאָהּ, לְפִיכָךְ מִכְרָהּ בָּטֵל, שֶׁהָיָה מְצַפֶּה שֶׁתִּפֹּל לָהּ אוֹתָהּ יְרֻשָּׁה. רַשִׁ"י:

ה וְאִם כוּ'. נִרְאֶה דְּאַכֻּלְּהוּ בָּבֵי דִּלְעֵיל מְהַדַּר וַאֲפִלּוּ אַמִּשֶּׁנִּסֵּת, דְּמִדְּתָלִינַן בְּאֵין יְדוּעִין לַבַּעַל דְּכֵיוָן שֶׁאֵינָן יְדוּעִים לוֹ לֹא זָכָה בָהֶן, אִם כֵּן מַה לִּי שֶׁנָּפְלוּ לָהּ קֹדֶם שֶׁנִּסֵּת אוֹ לְאַחַר שֶׁנִּסֵּת, כֵּיוָן שֶׁלֹּא יָדַע בָּהֶן לֹא זָכָה בְּהוּ:

משנה ד

ו וְתָלוּשׁ בִּשְׁעַת יְצִיאָה לֵיכָּא לְמֵימַר דִּפְלִיגֵי עֲלֵיהּ וְנֵימְרוּ שֶׁלָּהּ, דְּכֵיוָן דִּתְלָשָׁן הַכֹּל מוֹדִים שֶׁזָּכָה בָהֶן. רַשִׁ"י:

משנה ה

ז יִמָּכְרוּ כוּ'. כְּלוֹמַר שֶׁאִם יִרְצֶה הָאִישׁ אוֹ הָאִשָּׁה לִמְכֹּר אֵין יְכוֹלִין לְעַכֵּב זֶה עַל זֶה. הָרְמָ"ה. וְהָרֹא"שׁ חוֹלֵק וְסוֹבֵר דְּהַכֹּל בִּרְשׁוּת הַבַּעַל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ח שְׁבַח כוּ'. דְּהַוְיָא לָהּ וּלְבֵית אָבִיהָ לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת. רַשִׁ"י:

ט רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמַר לְמִלְּתֵיהּ בְּרֵישָׁא וְרַבִּי יְהוּדָה אָמַר בְּסֵיפָא כוּ'. וּקְבָעָן רַבִּי בְּמִשְׁנָתֵנוּ כִּשְׁמוּעָתָן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

י שֶׁכֵּן כָּל שְׁבוּעוֹת הַמִּשְׁנָה כְּעֵין שֶׁל תּוֹרָה תִּקְּנוּהָ:

יא לָאו לְמֵימְרָא שֶׁהִיא שְׁבוּעָה מִן הַתּוֹרָה, דְּהָא כָּל הַנִּשְׁבָּעִין שֶׁבַּתּוֹרָה נִשְׁבָּעִין וְלֹא מְשַׁלְּמִין, אֶלָּא כְּעֵין שֶׁל תּוֹרָה קָאָמַר:

יב דְּאַדַּעְתָּא לְמִשְׁקָל וּלְמֵיפַק לֹא אַקְנֵי [לָהּ]. הָרִי"ף:

משנה ו

יג שֶׁמּוֹכֶרֶת. בַּתְּחִלָּה. וְלֹא דָמִי לַאֲרוּסָה דִּבְרֵישׁ פִּרְקִין, לְפִי שֶׁאֲרוּסָה קְנוּיָה עַד שֶׁנִּתְחַיֵּב הַבָּא עָלֶיהָ סְקִילָה הִלְכָּךְ כְּמוֹ כֵן זָכָה בָהּ שֶׁאֵין לָהּ לִמְכֹּר לְכַתְּחִלָּה. אֲבָל שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁהַבָּא עָלֶיהָ לֹא נִתְחַיֵּב אֶלָּא מַלְקוֹת, אֵימוּר וַדַּאי דְּבִזְכוּתָהּ נָפְלוּ, הִלְכָּךְ מוֹכֶרֶת לְכַתְּחִלָּה. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ [בְּאוֹת ב] בְּשֵׁם הַתּוֹסָפוֹת:

משנה ז

יד פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, וְהַמְחֻבָּר לַקַּרְקַע כְּקַרְקַע. וְלֹא דָמִי לִמְחֻבָּרִים דְּנִכְסֵי מְלוֹג בְּמִשְׁנָה ג', דְּהָתָם פֵּירָא תַּקִּינוּ לֵיהּ רַבָּנָן הֵיכָא דְּאִיכָּא קֶרֶן קַיָּם, וְהַנֵּי נַמִּי פֵּירֵי נִינְהוּ דְּגָמְרוּ בִרְשׁוּתֵיהּ, אֲבָל הָכָא קַרְנָא וּפֵירֵי דִּידֵיהּ הוּא, וְשִׁעְבּוּדָא הוּא דְּאִית לָהּ עֲלַיְהוּ, וּמַאי דְאִשְׁתַּעְבֵּד לָהּ מֵחַיִּים דְּבַעַל לֹא אָמְרִינַן פֵּירֵי הוּא לְאַפְקוּעֵי שִׁעְבּוּדָא. וּמְשָׁנֵי, תָּנֵי שֶׁלָּהּ, וְלֹא פְּלִיגֵי רַבָּנָן אֶלָּא אַתְּלוּשִׁין וּכְסָפִים, וּלְמֵימְרָא דְּלֹא מִשַּׁעְבְּדֵי מִטַּלְטְלֵי לַכְּתֻבָּה [וְהָכָא לֹא פְּלִיגֵי רַבָּנָן. אֶלָּא מִשּׁוּם דִּלְעֵיל בְּמִשְׁנָה ג'‏ בְּנִכְסֵי מְלוֹג פְּלִיגֵי רַבָּנָן בְּהָא, הִלְכָּךְ נָקְטִינְהוּ נַמִּי הָכָא. וּמִשּׁוּם כָּךְ אִישְׁתַּבַּשׁ תַּנָּא וְתָנָא שֶׁלּוֹ כְּדִלְעֵיל]:

טו אַף עַל גַּב דִּכְשֶׁיִּבְּמָהּ מֻתֶּרֶת לוֹ בְּכָל עֵת כוּ', דִּסְבָרָא הוּא דְּלֹא אָמַר רַחֲמָנָא וְיִבְּמָהּ כְּדֵי לְגָרְשָׁהּ לְאַלְתַּר. תּוֹסָפוֹת:

טז וְהַאי וְיִבְּמָהּ, דָּרְשִׁינַן לָהּ בִּיבָמוֹת לִבְעַל כָּרְחָהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ח

יז עַל הַשֻּׁלְחָן. הֵן מָעוֹת שֶׁהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן אִם הוּא שֻׁלְחָנִי. רַשִׁ"י:

יח וְכֵן לֹא כוּ'. דְּמַהוּ דְתֵימָא דְטַעֲמָא דְּלֹא יְיַחֵד לָהּ לַיְבָמָה כְּדֵי לִמְכֹּר שְׁאָר נְכָסִים דְּאֵינוֹ יָכוֹל לְמָכְרָם, כֵּיוָן דְּלֹא כָתַב לָהּ דְּקַנָאִי, אֲבָל בְּאִשְׁתּוֹ לֹא שַׁיָּךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יוּכַל לִמְכֹּר מֵהַאי טַעֲמָא, דְּהָא כָּתַב לָהּ דְּקַנָאִי, וְסָמְכָה דַּעְתָּהּ כְּשֶׁמְּיַחֵד, קָמַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא כְּפִי פֵּרוּשׁ הַתּוֹסָפוֹת:

יט כְּלוֹמַר וְאֵינוֹ רַשַּׁאי לִמְכֹּר כְּלוּם. גְּמָרָא. דְּאִי מִשּׁוּם גּוּפָהּ פְּשִׁיטָא דְּאֵין לָהּ אֶלָּא כְּתֻבָּתָהּ, אֶלָּא וַדַּאי לְדִיּוּקָא דִּילֵיהּ תַּנְיָא לְמֵידַק הָא לֹא גֵרְשָׁהּ לֹא. וְרֵישָׁא דִּתְנַן כָּל נְכָסָיו אַחֲרָאִין, עֵצָה טוֹבָה קָמַשְׁמַע לָן, דְּהָא בְּאִשְׁתּוֹ דְּיָכוֹל לִמְכֹּר, וּתְנַן דְּלֹא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

כ כְּלוֹמַר אַף עַל גַּב דְּבִשְׁאָר הַנָּשִׁים תְּנַן לְהָא בְּסוֹף פֶּרֶק דִּלְקַמָּן:

כא כְּלוֹמַר מִלְּבַד מַה שֶּׁיֵּשׁ לָהּ עַל הָרִאשׁוֹן, לְפִי שֶׁעַכְשָׁיו כְּשֶׁלְּקָחָהּ בְּנִשּׂוּאֵי עַצְמוֹ יִהְיֶה מְחֻיָּב לַעֲשׂוֹת לָהּ כְּתֻבָּה מִמֶּנּוּ, וְהָרִאשׁוֹנָה בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת. קָמַשְׁמַע לָן דְּאֵין לָהּ אֶלָּא כְּתֻבָּתָהּ, פֵּרוּשׁ, הָאַחַת שֶׁהָיָה לָהּ כְּבָר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה