עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ו
יד וִיהוּדִית. שֶׁנָּהֲגוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, וְאַף עַל גַּב דְּלֹא כְתִיבָא. רַשִׁ"י:
טו דְּאִי רָצְתָה לְהַאֲכִילוֹ וְלֹא אָכַל, מָצְיָא אָמְרָה מְשַׂחֶקֶת הָיִיתִי בְךָ וּכְשֶׁהָיִיתָ בָא לֶאֱכֹל הָיִיתִי מוֹנַעֲךָ. תּוֹסָפוֹת וְהָרֹא"שׁ. וְהוּא הַדִּין בְּאִינָךְ דְּמַתְנִיתִין דַּוְקָא לְאַחַר שֶׁעָבַר הוּא:
טז וְכֵן הוּא בַּגְּמָרָא. וְיֵשׁ לְגַמְגֵּם לָמָּה [נָקַט] כֹּהֵן. וּבָרֹא"שׁ לֵיתָא כֹּהֵן. וְכֵן בַּיְרוּשַׁלְמִי:
יז וּכְגוֹן דְּאָתוּ סַהֲדֵי וְאָמְרוּ עִמָּנוּ הָיָה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאָמַרְתְּ שֶׁתִּקֵּן לָךְ. אוֹ, לֹא זָזָה יָדוֹ מִתּוֹךְ יָדֵינוּ וְלֹא תִקְּנוֹ. אֲבָל עַל פִּי הַכְחָשַׁת הַכֹּהֵן עַצְמוֹ אֵינָהּ מַפְסֶדֶת כְּתֻבָּתָהּ, דְּעֵד אֶחָד הוּא. פּוֹסְקִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יח שֶׁאֵינוֹ מְעֻשָּׂר. וְכָל שֶׁכֵּן שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יט וְאֵינָהּ כוּ'. דְּבַעֲוֹן נְדָרִים בָּנִים מֵתִים. גְּמָרָא. וּמִזֶּה דִּקְדֵּק הָרֹא"שׁ דִּכְשֶׁהִיא בְּעַצְמָהּ אוֹכֶלֶת דְּבַר אִסּוּר לֹא הִפְסִידָה כְּתֻבָּתָהּ. וְדַת יְהוּדִית מִשּׁוּם חֲצִיפוּתָא וַחֲשַׁד זְנוּת הִיא:
כ פָּרוּעַ. דְּמִדְּאוֹרַיְתָא כְּשֶׁמְּכֻסֶּה בְּמִטְפַּחַת שַׁפִּיר דָּמֵי, וַאֲפִלּוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבְמָבוֹי הַמְפֻלָּשׁ וְכוּ', וּמִדַּת יְהוּדִית שֶׁלֹּא תֵצֵא לְכָל אֵלּוּ אֶלָּא אִם כֵּן שֶׁיֵּשׁ עַל רֹאשָׁהּ רָדִיד [כְּכָל הַנָּשִׁים]: