עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ד
ט שֶׁלֹּא תֵלֵךְ כוּ'. שֶׁאָמְרָה קוֹנָם [תַּשְׁמִישְׁךָ] עָלַי. דְּאִם לֹא כֵן אֶלָּא אָמְרָה קוֹנָם בֵּית אָבִי עָלַי אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. טוּר:
י חֹדֶשׁ. עַל כָּרְחֲךָ בִּמְפָרֶשֶׁת [בְּהֶדְיָא] חֹדֶשׁ אַיְרֵי. דְּאִי בִסְתָם, הָא קַיְמָא לָן לְעֵיל נָדְרָה אִיהִי וְקִיֵּם אִיהוּ יוֹצִיא מִיָּד. בֵּית יוֹסֵף:
יא אַחֶרֶת. דֶּרֶךְ בִּתָּם לָלֶכֶת אֶצְלָם בָּרְגָלִים. רֶגֶל אֶחָד מָצְיָא מוֹקְמַת אַנַּפְשָׁהּ, [שְׁלֹשָׁה לֹא מָצְיָא מוֹקְמָא]. רַשִׁ"י: