עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ג
ו טַעֲמָא דְמַתְנִיתִין בַּיְרוּשַׁלְמִי, מָה רָאוּ לוֹמַר בִּכְסָפִים כוּ', דְּמִדִּינָא כָּל מַה שֶּׁהָאִשָּׁה מַכְנֶסֶת בֵּין כְּסָפִים בֵּין כֵּלִים אֵין הַבַּעַל רַשַּׁאי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ מְיֻחָדִים לָהּ, וְכֵן הִיא אֵינָהּ רַשָּׁאָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֵלֶיהָ, אֶלָּא עָשׂוּ חֲכָמִים תַּקָּנָה בֵּינֵיהֶם שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ הוּא בַּכְּסָפִים וְיַרְוִיחַ בָּהֶן וְיוֹסִיף שְׁלִישׁ, וּכְשֶׁהִכְנִיסָה לוֹ שׁוּם דְּהַיְנוּ בְּגָדִים וְכֵלִים הַנִּשּׁוֹמִין, שָׁמוּ דַּעְתָּהּ שֶׁרוֹצָה הִיא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֵלֶיהָ וְשֶׁיִּפְחֹת הַבַּעַל בִּכְתֻבָּתָהּ חֹמֶשׁ מִשָּׁוְיָן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ז וְר"ח פֵּרֵשׁ דְּמַיְרֵי כְּגוֹן שֶׁפָּסְקָה לְהַכְנִיס לוֹ בְּזֶה הַלָּשׁוֹן. דִּכְשֶׁאָמְרָה שׁוּם בְּמָנֶה שָׁוֶה מָנֶה, מַשְׁמַע שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יְהֵא שָׁוֶה אֶלָּא מָנֶה יִכְתֹּב לָהּ בִּכְתֻבָּתָהּ מָנֶה, וּלְפִיכָךְ אֵין לוֹ אֶלָּא מָנֶה בִּלְבָד וְאֵין צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁוֶה שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד סֶלַע וְדִינָר, אֲבָל שׁוּם בְּמָנֶה סְתָם, הִיא נוֹתֶנֶת שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד סֶלַע וְדִינָר, דְּהָכִי קָאָמְרָה לֵיהּ, שֶׁתַּכְנִיס לוֹ שׁוּם, בְּמָנֶה שֶׁיִּכְתֹּב לָהּ בִּכְתֻבָּתָהּ, הִלְכָּךְ צְרִיכָה לְהוֹסִיף חֹמֶשׁ: