עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ב
ד אוֹ עָשׂוֹר, וְלֹא מִשְׁתַּעֵי אֱינִישׁ מֵעִקָּרָא תְּרֵי יוֹמֵי וְאָמַר לֵיהּ לֹא וְהָדָר לִישְׁתַּעֵי אוֹ עָשׂוֹר, אֶלָּא מַאי יָמִים, שָׁנָה כוּ'. גְּמָרָא:
ה לָאִישׁ. כַּמָּה שֶׁנּוֹתְנִין לָהּ, אִם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְאִם שְׁלֹשִׁים יוֹם שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְאֵין מַשְׁגִּיחִין בּוֹ אִם הוּא בָּחוּר אוֹ אַלְמָן. הָרַמְבַּ"ם:
ו וּלְאַלְמָנָה. פֵּרְשׁוּ הַפּוֹסְקִים מִן הַנִּשּׂוּאִין:
ז נוֹתְנִין כוּ'. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּבַת כֹּהֵן לְכֹהֵן (בְּקִיאָה בִּשְׁמִירַת תְּרוּמָה וּלְמָכְרָהּ בִּימֵי טֻמְאָה). אֲבָל בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן דִּבְרֵי הַכֹּל מֶחֱצָה חֻלִּין וּמֶחֱצָה תְּרוּמָה. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בַּאֲרוּסָה (וּבַת כֹּהֵן) דְּהוֹאִיל וְהִיא בְּבֵית אָבִיהָ טָרַח אָבִיהָ לְמָכְרָהּ בִּימֵי טֻמְאָה לְפִי שֶׁהוּא רָגִיל בְּכָךְ, אֲבָל בִּנְשׂוּאָה (שֶׁנּוֹתֵן לָהּ בַּעְלָהּ מְזוֹנוֹת בְּבֵיתָהּ), דִּבְרֵי הַכֹּל מֶחֱצָה חֻלִּין וּמֶחֱצָה תְּרוּמָה, דְּכָל כְּבוּדָּה בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה, וְאָבִיהָ וְאַחֶיהָ אֵינָן אֶצְלָהּ שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בִצְרָכֶיהָ. גְּמָרָא: