עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ה
כב וְזַכַּאי בָהּ בְּכָל זְכוּת הָאָב בְּבִתּוֹ. רַשִׁ"י:
כג וְהַיְנוּ דְתָנֵי לְעוֹלָם. וּכְמִשְׁנָה אַחֲרוֹנָה, רֵישׁ פֶּרֶק ה' מִשְׁנָה ג'. גְּמָרָא:
כד לַנִּשּׂוּאִין. הָכִי גָּרַס רַשִׁ"י. וּמְפָרֵשׁ, כְּלוֹמַר שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה. וְנֻסָּח אַחֵר גָּרַס בְּהֶדְיָא, עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה. וּכְרַב דְּאָמַר אַסֵּיפָא מְסִירָתָהּ לַכֹּל חוּץ מִתְּרוּמָה, דְּהָא בְּרֵישָׁא תְּנַן עַד שֶׁתִּכָּנֵס כוּ'. וְכֵן נִרְאֵית גִּרְסַת הָרַ"ב כְּנֻסְחָא אַחֲרִינָא. וְאַף עַל פִּי כֵן מְפָרֵשׁ לָהּ כְּרַב אַסִי דְּאָמַר גַּם בְּסֵיפָא אַף לַתְּרוּמָה, וּמְסִירָתָהּ (הַיְנוּ) [זוֹ הִיא] כְּנִיסָתָהּ. וְנִרְאֶה בְּעֵינַי שֶׁיֵּשׁ טָעוּת סוֹפֵר בִּדְבָרָיו, וְשֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת כְּגִרְסַת רַשִׁ"י וּפֵרוּשׁוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: