עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ג
ח בִּתָּהּ. הָא דְּלֹא נָקַט שֶׁנִּתְגַּיְּרָה סְתָמָא, מִשּׁוּם דְּאַיְרֵי בְּפָחוֹת מִבַּת שָׁלֹשׁ דְּאֵין דַּרְכָּהּ לְהִתְגַּיֵּר אֶלָּא עִם אִמָּה כוּ'. וְעוֹד, מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִתְנֵי הוֹרָתָהּ שֶׁלֹּא בִקְדֻשָּׁה וְלֵידָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה. תּוֹסָפוֹת:
ט אֵין לָהּ כוּ'. אֵין צָרִיךְ לְהוֹצִיאָהּ אֶל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ. רַשִׁ"י:
י וְאֵימָא לְרַבּוֹת הוֹרָתָהּ וְלֵדָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה, הַהִיא יִשְׂרְאֵלִית מַעַלְיָתָא הִיא. וְאֵימָא לְרַבּוֹת הוֹרָתָהּ וְלֵדָתָהּ שֶׁלֹּא בִקְדֻשָּׁה, הָא כְּתִיב בְּיִשְׂרָאֵל. גְּמָרָא: