עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ז
יט תֵּימַהּ, דְּמַה שׁוּמָא הִיא, וְכִי אִשָּׁה חֲשׁוּבָה מִמִּשְׁפָּחָה גְדוֹלָה אֵינָהּ נִפְסֶדֶת בִּפְגָמָהּ אֶלָּא שְׁוֵה שִׁפְחָה הַנִּשֵּׂאת לְעֶבֶד. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּכָל אִשָּׁה שָׁמִין לְפִי מַה שֶּׁהִיא בְּעִנְיָן זֶה, כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בֵּין בְּתוּלָה לִבְעוּלָה לְהַשִּׂיא לְעַבְדּוֹ אִשָּׁה כָּזֹאת הַנִּפְגֶּמֶת. וְהָא דְנָקַט שִׁפְחָה, אוֹרְחָא דְמִלְּתָא נָקַט, דְּאֵין דֶּרֶךְ לְהַשִּׂיא לְעַבְדּוֹ בַּת מְלָכִים. תּוֹסָפוֹת:
כ פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁזָּהִיר בַּעֲבוֹדָתוֹ, וְאַף הוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת לוֹ נַחַת רוּחַ לְהַטְעִימוֹ טַעַם בְּתוּלָה:
כא הַאי קְרָא בְּאוֹנֵס כְּתִיב. מְפַתֶּה מְנָלָן. וְנִרְאֶה לִי דְּכֵיוָן דְּאַשְׁכְּחָן דְּבֹשֶׁת וּפְגָם לָאו בִּכְלַל קְנָס דְּאוֹנֵס נִינְהוּ, וְהַנְהוּ שְׁקָלִים דִּכְתִיבֵי בִּמְפַתֶּה יָלְפִינַן בִּגְזֵרָה שָׁוָה מֵהָנֵי דְגַבֵּי אוֹנֵס, אִם כֵּן הַנְהוּ דִּמְפַתֶּה נַמִּי לָאו בִּכְלַל קְנָס נִינְהוּ: