עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה א
א דְּרַבִּינַן לָהּ מִקְּרָאֵי בַּגְּמָרָא:
ב כְּלוֹמַר, וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֵׁרוֹת:
ג וְתֵימַהּ, דְּאִם כֵּן נָכְרִית נַמִּי, וְלִתְנֵי לָהּ דַּהֲוָה רְבוּתָא טְפֵי כוּ'. אֶלָּא אַף עַל גַּב דְּגֵרֵי אֱמֶת הֵן, אִיצְטְרִיךְ, דְּסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא דִּלְקָנְסִינְהוּ שֶׁלֹּא יְהֵא לָהֶם קְנָס, שֶׁלֹּא יִטָּמְעוּ בְהוּ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל נָכְרִית אֵין לִקְנֹס. תּוֹסָפוֹת:
ד מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָחִיו צָרִיךְ לְפָרֵשׁ וְנִתְגָּרְשָׁה, דְּאִי נִתְאַלְמְנָה, יְבָמָה הִיא לוֹ וּזְקוּקָה לוֹ. וְהַתּוֹסָפוֹת כָּתְבוּ דְּמַיְרֵי בְּיֵשׁ לוֹ בָּנִים [מֵאִשָּׁה אַחֶרֶת] וּבְנִתְאַלְמְנָה. אוֹ דְמַיְרֵי בְּאֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ. תּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים:
ה בַּגְּמָרָא יָלְפִינַן לֵיהּ מִקְּרָא: