עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה י
לב דְּמִדְּאוֹרַיְתָא לֹא בָּעִינַן קִיּוּם, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, עֵדִים הַחֲתוּמִים עַל הַשְּׁטָר נַעֲשֶׂה כְּמִי שֶׁנֶּחְקְרָה עֵדוּתָן בְּבֵית דִּין, דְּלֹא חָצִיף אֶינַשׁ לְזִיּוּפָא. רַשִׁ"י. וְהִלְכָּךְ אֵין זֶה עוֹקֵר דָּבָר מִן הַתּוֹרָה, שֶׁהֵם אָמְרוּ צָרִיךְ קִיּוּם, וְהֵם אָמְרוּ שֶׁאֵלּוּ כְּשֵׁרִים לְהָעִיד:
לג שֶׁל רַבִּי. וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן אָבִיו, מִשּׁוּם דִּשְׁכִיחַ גַּבֵּיהּ וְנָתַן עֵינָיו בְּקַטְנוּתוֹ בִּכְתַב יָדוֹ. וְאִי תָּנֵי רַבּוֹ, דְּאִית לֵיהּ אֵימְתֵיהּ דְּרַבֵּיהּ, אֲבָל אָחִיו דְּלֵית לֵיהּ לֹא הָא וְלֹא הָא אֵימָא לֹא, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא. וְכָתַב הָרֹא"שׁ, וְדַוְקָא אֵלּוּ דִּשְׁכִיחַ גַּבַּיְהוּ, אֲבָל עַל אַחֵר לֹא:
לד גְּמָרָא. כְּלוֹמַר, וְאַף עַל גַּב דְּקַיְמָא לָן דְּאֵין הוֹלְכִין בְּמָמוֹן אַחַר הָרֹב, כֵּיוָן דְּאִיכָּא רֻבָּא וְהוּא דָּבָר שֶׁל פִּרְסוּם, גִּלּוּי מִלְּתָא בְּעָלְמָא הוּא. הָרַ"ן:
לה פֵּרוּשׁ, וְעַכְשָׁיו נִשְׁתַּחְרֵר וְנוֹטֵל שֶׁלֹּא כַדִּין. תּוֹסָפוֹת:
לו הַזֶּה כוּ'. וְלֹא יוֹתֵר. וּבָא לְטַהֵר. תּוֹסָפוֹת:
לז בְּשַׁבָּת. שֶׁצִּמְצוּם הַתְּחוּם עַד אַלְפַּיִם אַמָּה בִּלְבָד מִדִּבְרֵיהֶם. הָרַמְבַּ"ם:
לח דֶּרֶךְ כוּ'. וְסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא דְּהָנֵי מְפַרְסְמֵי טְפֵי וְלֹא מְשַׁקְּרֵי בְהוּ אֱינָשֵׁי, וִיהֵא נֶאֱמָן לְהָעִיד עַל מַה שֶּׁרָאָה בְּקַטְנוּתוֹ, קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא. הָרַ"ן: