עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ה
יב נֶאֱמֶנֶת. פְּלִיגֵי הַפּוֹסְקִים, יֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ לְאַחַר כְּדֵי דִבּוּר נֶאֱמֶנֶת, כֵּיוָן שֶׁעוֹמֶדֶת בִּדְבָרֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים אֶלָּא שֶׁפּוֹטֶרֶת עַצְמָהּ מִצַּד אַחֵר, וְהַכֹּל אֶפְשָׁר שֶׁהוּא אֱמֶת. דְּאִם לֹא כֵן, אַדְּתָנֵי סֵיפָא וְאִם יֵשׁ עֵדִים, לְאַשְׁמְעִינַן רְבוּתָא טְפֵי בִּלְאַחַר כְּדֵי דִבּוּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא בְּתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר, וְהָכִי מַשְׁמַע לִישָׁנָא, דִּבְבַת אַחַת אוֹמֶרֶת כֵּן, וְתָנֵי וְאִם יֵשׁ עֵדִים מִשּׁוּם סֵיפָא דְסֵיפָא:
יג נִשְׁבֵּיתִי. לְבֵין הַנָּכְרִים. וּטְהוֹרָה אָנִי, שֶׁלֹּא נִבְעַלְתִּי לַנָּכְרִים. נֶאֱמֶנֶת וּמֻתֶּרֶת לַכֹּהֵן. רַשִׁ"י:
יד אֲפִלּוּ הָיוּ לָהּ כַּמָּה בָנִים מִן הַכֹּהֵן הַזֶּה שֶׁנְּשָׂאָהּ. רַשִׁ"י: