עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה א
א וּלְכָךְ נִקְרָא הִנּוּמָא עַל שֵׁם תְּנוּמָה. וְהֶעָרוּךְ פֵּרֵשׁ הִנּוּמָא לְשׁוֹן יָוָן הוּא, תּוֹרָה, כְּלוֹמַר חֹק הַבְּתוּלוֹת:
ג דְּאַף עַל גַּב דִּבְמִשְׁנָה ו' פֶּרֶק קַמָּא אִיהִי מְהֵימְנָה, הָתָם בָּרִי וְשֶׁמָּא, אֲבָל הָכָא בָּרִי וּבָרִי וְאֵין לָהּ עָלָיו אֶלָּא שְׁבוּעָה. וְכִי תֵימָא וְכִי אִיכָּא עֵדִים נַמִּי לְהֵימְנֵיהּ לַבַּעַל בְּמִגּוֹ דְפָרַעְתִּי. תֵּרְצוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּמִגּוֹ בִּמְקוֹם עֵדִים הוּא:
ב קְלָיוֹת. כְּשֶׁהַשִּׁבֳּלִין לַחִין מְיַבְּשִׁין אוֹתָן בַּתַּנּוּר וְהֵן קְלָיוֹת וּמְתוּקוֹת לְעוֹלָם. רַשִׁ"י: