עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ה
יג הָאוֹכֵל. מִדְּקָתָנֵי הָאוֹכֵל, מִכְּלַל דְּאִיכָּא דוּכְתָּא בִּיהוּדָה [נַמִּי] (עַצְמוֹ) דְּלֹא אָכֵיל, וְנַפְקָא מִנָּהּ דְּהֵיכָא דְּלֹא נְהִיגֵי לְיַחֵד יָכוֹל לִטְעֹן. גְּמָרָא וְרַשִׁ"י:
יד אַלְמְנַת כֹּהֵן. אַלְמָנָה בַת כֹּהֵן. רַשִׁ"י:
טו לַבְּתוּלָה. בַּת כֹּהֵן כְּשֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן. וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל:
טז וְלֹא מִחוּ כוּ'. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כָתַב בִּלְשׁוֹן תּוֹסֶפֶת, אֶלָּא אַרְבַּע מֵאוֹת דְּחָזוּ לִיכִי, וְקָא סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּלֹא תִגְבֶּה דְּלֹא חָזוּ [לָהּ], וּבִלְשׁוֹן תּוֹסֶפֶת לֹא כָתַב, קָמַשְׁמַע לָן דְּמִנְהָג טוֹב [הוּא] וְרָאוּי לִהְיוֹת בַּכְּהֻנָּה, וְשַׁיָּךְ בְּהוּ דַּחֲזוּ לִיכִי. תּוֹסָפוֹת: