עיקר תוספות יום טוב על משנה כתובות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ב
ו מָאתַיִם. בְּסוֹף פֶּרֶק י"ג פָּסַק הָרַ"ב דִּכְתֻבַּת אִשָּׁה דְּרַבָּנָן, וְהַשְׁתָּא הָנֵי מָאתַיִם בְּכֶסֶף מְדִינָה הֵם, שֶׁכֵּן כָּל שֶׁל דִּבְרֵיהֶם, וְיֵשׁ בְּכָל דִּינָר שִׁבְעָה חֲלָקִים נְחֹשֶׁת וּשְׁמִינִית כֶּסֶף, נִמְצָא מָאתַיִם, עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה שֶׁל כֶּסֶף טָהוֹר, וְזוֹ דַעַת הָרַמְבַּ"ם. וְהָרֹא"שׁ סוֹבֵר דְּבִכְתֻבָּה תִּקְּנוּ בְּסֶלַע שֶׁל תּוֹרָה שֶׁכֻּלּוֹ כֶּסֶף טָהוֹר, דְּזֶה הַכְּלָל לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא בְּסֶלַע, וְלֹא בְזוּזֵי וּמָנֶה:
ז וַחֲלוּצָה. לִרְבוּתָא נָקַט, דְּסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא כֵּיוָן דְּשׁוֹמֶרֶת יָבָם לֹא מִחַסְּרָה כְּנִיסָה לַחֻפָּה שֶׁהֲרֵי יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ בְּעַל כָּרְחָהּ וַהֲוָה אֲמִינָא דְּכִנְשׂוּאָה דַּמְיָא, קָמַשְׁמַע לָן. תּוֹסָפוֹת:
ח שֶׁנִּפְדּוּ כוּ'. בְּשֵׁם רַבֵּנוּ מוהר"ר לִיוָאֵי ז"ל שָׁמַעְתִּי טַעַם שֶׁשּׁוֹנֶה שֶׁנִּפְדּוּ [וְכוּ'], שֶׁכֵּן מִצְוַת פִּדְיוֹן שְׁבוּיִם קוֹדֶמֶת. וּלְהִתְגַּיֵּר אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹחִין אוֹתוֹ בִּתְחִלָּה, אֵין מַרְבִּין עָלָיו וְאֵין מְדַקְדְּקִין עָלָיו, אֲבָל לְשַׁחְרֵר עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה דִּוְהִתְנַחַלְתֶּם אוֹתָם:
ט פְּחוּתוֹת כוּ'. שֶׁאֲפִלּוּ נִבְעֲלוּ, בְּתוּלֵיהֶן חוֹזְרִין. רַ"ן: