עיקר תוספות יום טוב על משנה כריתות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ז
יא דְּאִי לְשִׁגְגַת הָאָב פְּשִׁיטָא דְּלֹא יָבִיא, דְּהָא חַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ תָּמוּת. הָרַמְבַּ"ם:
יב שֶׁנֶּאֱמַר כוּ'. לִכְאוֹרָה אַכּוּלָּהּ מַתְנִיתִין קָאֵי וְאַדִּסְמִיךְ לֵיהּ נַמִּי. אֲבָל הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה בְּשֵׁם הָרִ"י קוֹרְקוּס כָּתַב דְּלֹא יָלְפִינַן מִקְּרָא שֶׁלֹּא יָבִיא מֵחֵלֶב שֶׁל אֶמֶשׁ עַל שֶׁל הַיּוֹם דְּכֵיוָן שֶׁשְּׁנֵיהֶם מִמִּין אֶחָד הֵן אֶלָּא הַחֲכָמִים הֵם שֶׁהֶחְמִירוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת לְכַתְּחִלָּה, וּלְפִיכָךְ פֵּרֵשׁ דְּשֶׁנֶּאֱמַר לֹא קָאֵי אַדִּסְמִיךְ לֵיהּ דְּהַיְנוּ אֲפִלּוּ עַל חֵלֶב כוּ' אֶלָּא אַעִקָּרָא דְּדִינָא דְּלֹא יָבִיא מֵחֵטְא עַל חֵטְא, וְכֵן נַמִּי עַל לֹא יְבִיאֶנָּה בְּנוֹ, דְּהַשְׁתָּא אִצְטְרִיךְ קְרָא לְמַעוֹטֵי כֵּיוָן דְּבָאָב גּוּפֵיהּ כִּפֵּר כְּשֶׁהוּא עַל מִין אוֹתוֹ חֵטְא: